גדנע ים קורס ב' אמבץ

0

מאת אמנון בן ציון                                        22 במאי 2019

קורס גדנ"ע-ים מחזור ב'

בחורף שנת 1950החלו מבחנים לקורס גדנ"ע- ים מחזור ב'. למבחנים זומנו בוגרי האגודות הימיות 'הפועל', 'זבולון', 'צופי-ים' בני  16-17 וגם בני נוער ש"חלמו" על קריירה ימית. המבחנים התקיימו בחיפה- בבית הימאים  בתל אביב במועדון הימאים ליד נמל תל אביב. את המבחנים עברנו כ-50 בני נוער, רובנו בוגרי אגודות ימיות. אני הייתי אחד מהם.

שלבי הקורס שהחל ב-20 ביוני 1950

אח"י אילת (א-16) בסיס צף לאימוני הגדנ"ע.

אח"י אילת (א-16) בסיס צף לאימוני הגדנ"ע.

טירונות חי"ר– טירונות שהתקיימה בבה"ד חיל-הים

לימודי-ים- בגמר השלב הראשון עלינו על סיפון האוניה אח"י אילת (א-16) אונית האימונים של חיל הים שוברת קרח אמריקאית שהייתה אונית מעפילים בשם "המדינה היהודית" ובשנת 1948 הפכה לאונית המלחמה הראשונה של חיל הים בשם אחי אילת. לאחר קנית המשחתות הוחלף שמה ל"אח"י מצפן". לצורך קליטתנו הורד כל הצוות מהאוניה פרט לרב החובל, הקצינים, רבי-סמלים, האלחוטן והטבח. כאשר אנחנו ממלאים את תפקידי הצוות בספון ובמכונה. כעבור זמן קצר יצאנו להפלגה.

חיפה – יפו – חיפה וכאן החלה "ההצגה הגדולה". חניכי הקורס שלא היו באגודות הימיות החלו לקבל "מחלות ים" והחלו להקיא ואז רב המלחים רס"ר סשקה החל בטיפול הכריח אותם לאכול ולקח אותם לריצה סביב הסיפון – פטנט שהביא  מהצי הרוסי,  וזה עזר!!!

אירועים

התמרון הגדול – בתמרון זה שימשה אח"י אילת (א-16) אונית הפיקוד של התמרון ועל האוניה עלה מפקד חיל הים מוקה לימון, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון, הרמטכ"ל יגאל ידין וכמעט כל סגל הפקוד הבכיר של צהל וחיל הים. התרגיל שבו צפה בן גוריון כלל הנחתת חטיבת חי"ר מילואים מנחתות חיל הים בחוף "כיאט ביץ" – כיום אזור בתי המלון בחוף נוה-דוד.

 הצגת שייטת 13  בחודש אוגוסט 1950 ערך מפקד שייטת 13, סא"ל יוחאי בן-נון, הדגמה לרמטכ"ל יגאל ידין. ההדגמה כללה תקיפת כלי שייט בסירת נפץ והטבעתו. את ספינת המטרה גררה אח"י אילת (א-16) והציבה אותה מול בסיס השייטת בעתלית. אותנו הגדנעים "סגרו" בחדר האוכל ותאי המגורים כדי שלא נראה את התקיפה ה"סודית ביותר" אבל שכחו שיש חלונות וכך אני צפיתי בנעשה. נקודת התצפית של המכובדים הייתה על "האי" שבימים רגילים שימש כבית-שימוש לחניכים וללוחמים.  הרמטכ"ל דרך על "מוקש" צואה, נעליו הסריחו והוא נמלא זעם.

התקיפה החלה, הכל פעל פרט לדבר חשוב אחד, הסירה לא התפוצצה אלא התנגשה במטרה וטבעה. את ספינת המטרה ניסו להטביע ירי תותחים של הקורבטות "הגנה" ו"ווגווד" אך הן לא פגעו. אז ניתנה פקודה לאח"י אילת (א-16) והיא במספר נגיחות הצליחה להטביע את סירת המטרה. אותי זה שיכנע החלטתי להצטרף לשייטת 13 לאחר גיוסי לצה"ל.

הצלת מעברת פרוד  – בסערות של חורף 1951 נשלחנו למעברה כדי לחזק את הפחונים ולקשו אותם בעזרת חבלים ויתדות.

הפלגה לאיטליה

צוות הגדנ"ע על סיפון אח"י אילת (א-16)

צוות הגדנ"ע על סיפון אח"י אילת (א-16)

מאחר והמהירות של אח"י אילת (א-16)  הייתה 8 קשר הפלגנו לנפולי כדי לעבור ניקוי "זקן" וניסיונות בהחלפת המדחפים.  בדרך לנפולי גררנו ספינת משמר לצורך הספנה ותיקונים.

לפני הכניסה לנמל ערך לנו מפקד האנייה אולי וצלר תדרוך ולימודי אכילה עם סכין ומזלג. בנמל נפגשנו עם צוותי שתי הקורבטות שגם הן באו להספנה. פרט לצוותים הפליגו על הספינות גם חניכי ולוחמי שייטת 13.

מהם קבלנו תדרוך מפורט וגם סיגריות "מטוסיאן" מתוך "מנות הים" שלהם. למזלי הגיע תורי להיות "עוזר טבח" של טבח בשם לוצי והאוכל "גן-עדן". לאחר הצנע של המדינה וגם בצה"ל והעיקר תפוחי עץ. כל פעם שנשלחתי למקרר להביא מצרכים הייתי חוזר עם תפוח עץ ולוצי העניק לי את השם "תפוחי".

בילינו בנפולי קרוב לחודש הסיגריות היו מטבע עובר לסוחרת. כל שבוע הרכיבו לנו מדחף חדש ואנו יוצאים לים כדי לנסותו.  קבלנו "צ'ופרים" כמו:  טיול לפומפיי  טיול לרומא והפלגה לאי קפרי על סיפון ספינת המשמר שלנו שכבר תוקנה. בקפרי הפלגנו בסירת המנוע שלנו לתוך "המערה הכחולה" וגרמנו למהומה קטנה מאחר ופגענו בפרנסת מפעילי הסירות.

גלעד למעפילי רפיח שטבעו באי סיריניה 25 בנובמבר 1950

גלעד למעפילי רפיח שטבעו באי סיריניה 25 בנובמבר 1950

מבצע עוגן – הפלגנו לים האגאי עם אח"י אילת (א-16)  כאשר שני קציני מודיעין, מהשייטת ומפקדת חיל הים, עורכים צילומים ומדידות במעגנים, מפרצים וכפרים הקרובים לחוף. לנו לא היה מושג מהי מטרת המבצע.

אנחנו הגדנ"עים עזרנו בחתירה לחוף, במדידות ובכל מה שנדרש. כאשר הגענו לאי סיריניה ירדנו לחוף בסירות. במקום ראינו מנזר נטוש חצי חרב. רועה כבשים יווני כיוון אותנו לגל אבנים. הצבנו עליו מגן דוד וערכנו  טקס אזכרה לשמונה חללי אניית המעפילים רפיח שטבעו במקום עם אונייתם בדצמבר 1946.

 

 

 

 

סיום הקורס

קפטן סטיב הרננדורה מקצוען וחברותי

קפטן סטיב הרננדורה מקצוען וחברותי

האניה 'קוממיות' נכנסת לנמל מונופולי די ברי' בהפלגת סיום.  מגורי הגדנ"עים במבנה מעל ירכתי האנייה.

האניה 'קוממיות' נכנסת לנמל מונופולי די ברי' בהפלגת סיום. מגורי הגדנ"עים במבנה מעל ירכתי האנייה.

הפלגת הסיום נערכה באונייה 'קוממיות' של חברת 'צים' לשעבר אניית המעפילים 'פאן יורק'. הצוות היה ישראלי פרט לרב המלחים שהיה יווני, איני זוכר את שמו של רב החובל שהיה מבוגר מאוד והתעניין רק בבולים!!

אחרי הפלגה אחת ירד, מי שהחליף אותו "קפטן סטיב" רב חובל ספרדי מפורסם מתקופת ההעפלה – סטיב הרננדורה. הוא  שרת בחיל הים של הרפובליקנים וברח למקסיקו. הצטרף למוסד לעליה ב' ולאחר  הקמת המדינה המשיך לעבוד כרב חובל באוניות 'צים' הביא את משפחתו לארץ וקשר את גורלו במדינת ישראל. היה כיף איתו לא שמר מרחק, היה נעים הליכות ושוחח עם הגדנ"עים. באחת ההפלגות אף הביא את בנותיו הקטנות לאנייה.

 

אירועים מיוחדים

קבוצת גדנ"עים על גג כנסיית ה'דואומו' במילנו.

קבוצת גדנ"עים על גג כנסיית ה'דואומו' במילנו.

במונופולי די בארי העמסנו מלט וכאשר ה'קוממיות' ניסתה לצאת מהנמל "גרדה" את הקרקע ובקושי הצליחה.

בג'נובה מאחר ועגנו זמן רב בנמל נסענו לטיול מאורגן ברכבת למילנו, זכינו לחוויות רבות:

"הדואומו" הכנסיה הענקית עלינו לגג בטיפוס על 150 מדרגות והנוף מהגג מהמם בזמן הירידה במדרגות הרטובות "זכיתי" בנקע ברגל.

"הסעדה האחרונה"-תמונתו המפורסמת של לאונרדו דה-וינצי במנזר ליד כנסיית "סנטה מריה".

לה סקאלה – זכינו גם לראות אופרה בלה-סקאלה בעמידה ביציע ה-7.

ביתו של קולומבוס  ובית הקברות המפורסם.

אמבץ 2018

אמבץ 2018

ב-3 ביולי 1951 ירדתי מהאניה ולא המשכתי להפליג. מאחר ויצאתי להכשרה מטעם "המחנות העולים" תנועה שהייתי חבר בה. אחרי גיוסי לצה"ל הגעתי לשייטת 13 לשירות מלא ומענין בחיל הים.

סא"ל דימ' אמנון בן ציון

 

 

 

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות