ביקור הרב פירון – אל"מ מיל שמואל פרס

0

הרב הראשי לצה"ל אלוף מרדכי פירון

בא להודות ללוחמי חיל הים – אוקטובר 1973

במלחמת יום הכיפורים – אוקטובר 1973 , פיקדתי על  אח"י חרב – סטי"ל מדגם סער 3, בדרגת סרן.

בשלהי המלחמה, באחת השבתות, עת שהינו בכוננות בבסיס, כאשר התכוננתי לצעוד לכוון חדר האוכל של בסיס חיפה לארוחת הצהרים, קבלתי הודעה ממשרדי הפלגה שעלי להתייצב בשער הבסיס לקבלת פני אורח.

נשמע לי מוזר שמגיע אורח בתקופת מתיחות , ובקשתי לקבל יותר פרטים. נאמר לי שהרב הראשי לצה"ל מגיע לשער הבסיס ועלי לארח אותו. הייתי בטוח שמישהו חומד לי לצון ומנסה לעבוד עלי. רב ראשי , ועוד בשבת ??

הרב הראשי לצה"ל אלוף מרדכי פירון מברך את שייטת ספינות הטילים לידו ביני תלם מפקד חיל הים ואלי רהב מפקד פלגה

הרב הראשי לצה"ל אלוף מרדכי פירון מברך את שייטת ספינות הטילים לידו ביני תלם מפקד חיל הים ואלי רהב מפקד פלגה

אך ההוראה הייתה חד משמעית, הרב מגיע, גש לשער  ב"ח, היפגש איתו ותארח אותו.

ליתר בטחון הוריתי לאנשי הצוות לנעול המטבח בספינה, "ולאבד" המפתח. בחדר המפקד להכין קנקן מים קרים בלבד !!  לך תדע ??

בשער הבסיס אכן פגשתי ברב הראשי לצה"ל האלוף פירון. הוא הגיע בחליפה אזרחית לאחר שצעד רגלית ממלון דן כרמל  בחיפה בו התאכסן מערב השבת.  כל הארוע נראה לי יותר ממוזר וכמובן שהסקרנות לא נתנה לי מנוח, אך הפנמתי שעלי לכבד אלוף בצה"ל ולא לשאול שאלות מיותרות.

יחדיו צעדנו ברגל לאורך שובר הגלים לכיוון רציפי הספינות, כשאנחנו משוחחים על דא ועל הא. הספקתי עוד לבקש משמיר הג'ינג'י ,אשר פיקד על אחת מספינות הפלגה ,לחבור אלי לספינה.

התיישבנו שלושתנו בחדר המפקד של אח"י חרב. לאחר שתיית כוס מים הרב פתח בשיחה באמירה: אני מניח שמעניין אותכם לדעת מה הסיבה לביקור שלי. מובן שענינו מיד בחיוב.

וכה אמר הרב: "במשך כל ימי המלחמה מרבית הדיווחים מהחזיתות  למטה הכללי היו קשים ביותר. אין ספור אבידות וכשלונות. ממש חושך צלמוות. רק הדיווחים מחיל הים היו קרן אור באפלה.  מכם שמענו רק הצלחות וניצחונות. לכן באתי אליכם במיוחד  היום כדי להביע הערכתי לכולכם על הישגיכם, ועל התקווה שנתתם לנו במהלך המלחמה."

השתררה דממה בחדר. כמובן שלא הייתי מודע  אז לכל שהתרחש בחזיתות המלחמה. המידע שהגיע אלינו היה חלקי מאד. היינו עסוקים בעיקר בספינות שלנו , באנשים, בכשירות בהצטיידות, במשימות.

דברי הרב  הדהימו אותי ,נפלו עלי כרעם. עדיין לא קלטתי  אז מה היקף האסון שפקד את צה"ל והמדינה. הייתי די נבוך גם מהמידע שהרב מסר  לנו וגם מהשבחים שהרעיף עלינו.

כדי לצאת מהמבוכה פלטתי משהו כמו – אלוהים כנראה קצת עזר לנו.

הרב הגיב מיד: "בחור צעיר אמר, זכור כל ימי חייך שאלוהים עוזר למי שיודע לעזור לעצמו. ואתם ידעתם לעזור לעצמכם , לכן הצלחתם. כל הכבוד לכם ! "

בהמשך ערכתי לו סיור בספינה ותארנו בפניו מהלכי הקרבות הארועים העיקריים והחוויות.

סיימנו הביקור בצעדה חזרה לשער הבסיס, שם נפרדתי ממנו והוא המשיך בדרכו במעלה ההר אל בית המלון.

כמובן שהביקור החריג הזה נחרת עמוק בזכרוני.

רס"ן שמואל פרס - תמונה משנת 1975

רס"ן שמואל פרס – תמונה משנת 1975

במבט לאחור , הבנתי אותו רגע שני דברים חשובים:

א. חיל הים עשה הסטוריה, ואנחנו בשייטת 3 כתבנו את דפי ההסטוריה הזו.

ב. מדינת ישראל חוותה ארוע מזעזע, אך הצליחה לשרוד אותו.

נכתב ע"י אל"מ במיל' שמואל פרס באוקטובר 2017

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות