סא"ל יהודה איגרא – שייטת המשחתות במלחמת סיני

0

פתיחה מאת אל"מ יהודה בן-צור.

ב- 19.2.2005 הפתיע אותי ידידי, יהודה איגרא – בוגר קורס קציני תותחנות באנגליה, שהיה במלחמת סיני-"קדש"
המבצעים של שייטת המשחתות – אח"י "יפו" ו"אילת" – בדרגת רס"ן והיה מוצב ב"אונית הדגל "אח"י יפו" –

מסר לידי מסמך בכתב ידו, המכיל 10 עמודים ונושא את הכותרת הנ"ל, שקיומו נשכח ממנו קרוב ל- 50 שנה ולדבריו לא הופץ לאיש . ואישר לי לפעול במידע בהתאם לשיקול דעתי. הדפסתי את המסמך במלואו בצרוף הארות והערות שלי (באותיות רגילות בצבע כחול ) ומועבר לפרסום באתר מורשת. י. בן-צור

הערה שיבוץ תמונות נוספות נעשה על ידי לפי הענין ולא היו חלק מיומנו של איגרא. א.ר.

 

כותב היומן רס"ן יהודה איגרא

כותב היומן רס"ן יהודה איגרא

יומן פעילות אישי – ימי מבצע קדש"
מה- 29.10 עד 3.11 1956

הנכתב מטה נרשם לפי זיכרון בלבד ולכן קיימת אפשרות של אי-דיוק בסדר הכרונולוגי, אבל ההתרחשויות עצמן הינן מבחינת עובדה.

כמו כן לא נכללה כאן פעילותי לפני המבצע אשר התבטאה באיסוף חומר מודיעין, הכנת תכנית אש להפגזה, זירוז אימונים, תדרוך קצינים ומעל לכל ייזום הכנה וכתיבת נוהלי כוננות של אדם וציוד אשר בלעדיהם אין להעלות על הדעת אפשרות להפעלת המשחתות בזמן הצורך לקרב.

יום ב' – 29 לאוקטובר 1956
1. שעת היציאה [תוכננה ל] 17.00, אבל בשעות הצהריים נקראתי עם המש"ט [אל"מ שמואל ינאי, סמק] לים/3 [ענף מבצעים ח"י]. הוטלה עלינו משימה לצאת כבר בצהרים לים ולהעסיק אוניות אויב הבאות מכוון מצרים בחיפוש אחר מטוס. [איברהים אל אוול יצאה ב- 29.10 מפורט סעיד לחפש מטוס עם קציני המטכ"ל המצרי, שהיה בדרכו מדמשק לקהיר והופל בערב 28.10 ע"י יואש צידון, טייס חה"א].

2. יוצאים לים בסביבת שעה 15.00, בלב ים מתקבל מברק המבטל את המשימה, כמו כן מתקבל מברק המודיע על תחילת הפעולות [צניחת פלוגת צנחנים בפקודו של רפאל איתן בקרבת מצבת פרקר בשעה 16.00].

3. בהתאם להוראות נשארנו בלב ים, לא הוטלו כל משימות על השייטת במסגרת פעולות המלחמה ולא הייתה כל תעסוקה. עסקתי בכתיבת נוהלי כוננות הציוד. הלכתי לישון בתאי.

4. עם שחר [30.10] חוזרים למפרץ [חיפה] להשתתף בהגנה נ.מ. על העיר. הוצאתי הוראות ענייניות [בדבר] אחסון תחמושת על הסיפונים לביצוע המשימה.

5. בקשתי מהמש"ט לעשות לביצוע מטווח שטח [ירי סוללת תותחי 4.5"] אימונים למרות תנאי [לחץ] הזמן וזאת בגלל העובדה שלא ירינו מאז אמוני אנגליה [כ- 4 חודשים]. המטווח נראה לי חשוב ביותר. התשובה היא שלילית.

6. רוב היום אני נמצא על הגשר בגלל מספר רב של אזעקות.

7. לשעות הערב נכנסים למפרץ לקבלת אנשי מילואים אשר איחרו בהתייצבות ויוצאים ללב ים ללא משימה. ושוב אני כותב תהליכים וישן בתאי.

אור ליום ד' – 31.10
1. מעירים אותי, עלי לעלות לגשר.

מפת קרב חיפה בו נתפשה האיברהים אל-אוול.

מפת קרב חיפה בו נתפשה האיברהים אל-אוול.

2. מגיע לגשר ומבחין באיתות בינינו ובין אוניה מצד ימין. האתת מודיע למש"ט כי תשובת האוניה לשאלה [ששאלנו] היא: "What ship" [ואז אני] שומע את המש"ט פוקד בקול רם "פתח באש". אני קורא לעבר המש"ט "הבטוח אתה שזו אונית אויב". המש"ט פוקד לשאול באיתות פעם נוספת. התשובה המתקבלת היא Where going"". כאן באה פקודת אש והודעה לאותת ל- 4 אוניות מצד שמאל [אוניות הצי האמריקאי שהגיעו לפנות אזרחים אמריקנים] שאנו פותחים באש .

3. אנו פותחים באש ומיד באה תשובה. הנפילות [הפגזים] הראשונות לא בכוון ולפני החרטום. נפילות האויב קרובות מאד לירכתי "יפו" [הקרב התנהל באור יום, לאחר עלות השחר].

4. אני מבקש אישור המש"ט לשלוח מברק גלוי למפקדה על המפגש. [הוא] מאשר ואני מריץ איש למברקה.

5. משך 15 דקות [אני] עוקב אחר הנפילות של פגזינו. הירי רע ביותר ואני מחפש דרך לעזור לתיקון המצב, מציע לקצין התותחנות עזרתי ע"י תצפית נפילות במכ"ם הנווט על הגשר.

6. במכשיר [המכ"ם] מטשטשת התמונה עם כל ירייה ואיני מצליח לראות דבר.

7. מתגלה מטוס תובלה. רס"ל אתת מקים אתו קשר ואני נעמד לידו. המטוס שואל מי ידיד ומי אויב, אני מוסר לאתת לענות "אנו שניים" האויב [כלי שייט] "אחד".

8. המטוס שואל באם דרושה לנו עזרה. השאלה מועברת למש"ט והוא עונה שלילית. המטוס מודיע כי מטוסינו נמצאים בדרך להתקיף.

9. מוקם קשר עם המטוסים. אני מוסר לאתת לשאול באם הם רוצים שנפסיק את האש בזמן ההתקפה. תשובתם שלילית.

10. לוקח משקפת ונגש לראות ההתקפה. מבחין היטב בכל ההתקפה ורואה סילוני מים של הרקטות הפוגעות במים, מתרשם כי [מטוסינו] לא פגעו . מבחין בשניים-שלושה פגזי נ.מ. מאירים של האויב, מתרשם כי אין אש נ.מ. כמעט בכלל.

11. אני מרגיש כי אוניותינו פונות בסיבוב "תלם" [פנייה לנתיב אחר תוך שמירה יחסית של מבנה הכוח], פונה בשאלה למפקד "יפו" [יוחאי בן נון] מדוע הסיבוב ב"תלם" ולא "ו" [פנייה מידית לנתיב אחר המשנה את מבנה הכוח], תשובתו היא כי העניין יעבור מהר.

12. האוניה אח"י יפו פותחת בהעסקה חדשה [המשתמע, חידוש האש לאחר הסיבוב]. אני מציע לקצין התותחנות לנסות תצפית מכ"ם שנית, אני מנסה ללא הצלחה.

13. עוקב אחר נפילותינו ומודיע לקצין תותחנות כי לדעתי הוא "מחזיק" את המטרה ופוגע.

14. מבחין כי נפילות פגזי האויב קרובות מאד ומחזיקות בכוון מדויק. מציע למפקד "יפו" שינו קורס. תשובתו, כי אכן הקורס כבר שונה.

15. אני מתקשה בשמיעה, פגיעה קלה באזני. מבחין כי חרטום האוניה מופנה כלפי האויב ואנו שטים לעברו. האש נפסקת.

16. אני שואל לסיבת הדבר את המש"ט והוא מצביע כי האויב עומד והניף דגל לבן. במשקפת רואה דגל לבן ואנשים במים. מתקרבים לאונית האויב ונעצרים משני צדדיה.

17. מפקד "יפו" פוקד ירי 40 מ"מ, פגז אחד, להרחקת אנשים המסתובבים ליד תותח החרטום באונית האויב.

18. "אח"י אילת" [המפקד סא"ל מנחם כהן, ] מורידה סירה עם יחידת השתלטות [ בפיקודו של צ'יטה – אברהם בוצר], אוספים את המצרים מהמים. "אילת" מכינה גרירת האוניה המצרית. המש"ט פונה אלי ואומר "אמרתי לך שהם יניפו דגל לבן". שומע את דבריו בקושי רב.

19. אני אומר דעתי למש"ט כי המקום בו אנו נמצאים "הוא החם ביותר בעולם" וכי טוב נעשה באם נזדרז ונזמין מטריה אווירית. תשובתו היא כי אמנם צריך מטריה, אבל יחד עם זאת לא נזוז עד אשר ניקח את המצרים.

20. איש מילואים בלבוש אזרחי פותח באש רובה לעבר המצרים במים. אני פוקד עליו להפסיק זאת מיד. האיש צוחק בצחוק פרוע וממשיך לירות, אני שולח סמל מהגשר לרסן אותו.

21. הצופים מבחינים בתריסר מטוסי סילון בגובה רב מעל אוניותינו. "אילת" עומדת ועסוקה בהכנות לגרירה. אנו עומדים ומעלים שבויים. אני מודאג מאד. מטוסים [בלתי מזוהים מעלינו] ואנו עומדים. "יפו" זזה במהירות.

22. המטוסים מסתלקים. אני עוקב אחר עליית השבויים לאוניה. המש"ט מייעץ להזדרז בקול רם. חובש האוניה עוצר שטף דם אצל שבוי היוצא מהמים, הוא עוצר זאת ע"י לחיצת אצבע בכתף השבוי ליד הפצע.

23. מקבל מברק המועבר למש"ט כי סט"רים [טרפדות] נמצאים בדרך אלינו. מתקבלת ברכת מפקד החיל . מישהו [כנראה האלחוטן] מביא לידי הודעת "קול ישראל" המודיע כי אוניות חיל הים נכנסו לקרב עם האוניה המפגיזה והקרב נמשך. אני משמיע זאת בגשר בקול רם.

24. פריגטה שלנו [ק-32 בפקודו של יוסף קריגר] מתקרבת, המש"ט מספר כי נתן הוראה לפריגטה לחזור מיד לחיפה. מופיעים הסט"רים. מצד מערב נראית ספינה באופק, הסט"רים נשלחים לבדוק.

25. מתחילה הגרירה, מודיעים לנו כי גוררת נמל חיפה יוצאת לקראתנו.

26. אני יורד לראות את השבויים, עובר ביניהם ומבחין במספר פצועים. בחדר האוכל קצינים אני פוגש בשני קצינים שבויים, אחד קצין תותחנות והשני מכונאי. אני אומר לו כי ירה לגמרי לא רע ווודאי הוא מצטער על שהטווח לא הספיק לתותחיו [תותחי האיברהים אל-אוול היו של 4" ושל המשחתות שלנו 4.5"]. נכנס עם השבויים לשיחה ארוכה. הנושא: מכרים משותפים, קצינים מצריים שלמדו אתי באנגליה. אני מזמין עבורם שתייה ושמיכות ומבטיח להם כי יורשו לכתוב הביתה.

27. עולה לגשר. ניתנה פקודה להעביר את הקצינים השבויים לסט"ר. הגוררת מופיעה, מחליטים כי לא כדאי להעביר הגרירה עכשיו, אלא בתוך המפרץ.

28. נכנסים למפרץ. אוניה אמריקאית מצדיעה. מבחין במשקפת המון קהל ליד הרציף הראשי בנמל. נעצרים [בקרבת הכניסה לנמל] מופיעים אורחים וספינה להעברת השבויים.

29. בפרק הזמן הזה מתגלית אוניה המתקרבת מצפון לחיפה. שתי המשחתות יוצאות במהירות 30 קשר לקראתה.

30. המש"ט רוצה [לקבל] דו"ח הוצאת תחמושת. אני מרכז מספרים בהתאם. הכמות שהוצאה עצומה ומוגזמת בהשוואה עם גודל המשימה ('יפו'- 242 פגזים ו'אילת' – 194)

31. אני עורך מברק הזמנת תחמושת למילוי המחסנים וכמו כן מזמין תחמושת 40 מ"מ בופור. בסוג תחמושת זה מחסננו חצי ריקים, לא הספקנו לקחת בתחילת הפעילות.

32. במברק אני מדגיש במדויק את סוג האריזה הדרושה, אחרת לא נוכל לאחסן במחסננו. האריזה הדרושה ישנה במחסנים ואותה אני מזמין.

33. הרמחי"ם [אל"מ צבי קינן] מגיע. דיון על משימה חדשה – הפגזת חוף רפיח. מקבלים פרטים בעניין צורת הביצוע.

34. יוצאים לכוון [אזור] ההפגזה.

יום ה' – 1 [לנובמבר 1956]
1.בדרך למקום ההפגזה [ברפיח] אני מתחיל בבירור פרשת הקרב. מחפש תשובות לשתי נקודות:
א. מדוע לקח העניין כל כך הרבה זמן ?
ב. מדוע הירי היה כה רע ?

2. חוקר ושואל בצוות קציני תותחנות. התמונה שקבלתי עגומה למדי:
ג. מכ"ם תותחנות לא קלט את המטרה.
ד. לא השתמשו במכ"ם הרזרבי לקבלת טווח מכ"ם.
ה. בחלק הראשון של ההעסקה [הירי] מערכת הבקרה של "יפו" לא עבדה נכון.
ו. מספר ניכר של פגזים לא הוכנו, דהיינו לא הורעמו נכון ולכן לא התפוצצו.
ז. האוניות התרחקו [בעת הירי] מהמטרה עד ל- 17,000 ירד, דבר אשר הפסיק אפשרות [להמשיך] בירי
ח. מבחינה תותחנית, הקרב ב"מסדר אחד" [מבנה טורי, האוניה השנייה בעקבות הראשונה] היה במקרה זה שגיאה חמורה ביותר [המבנה הגביל את הירי של "אילת" ].

2. אין אני צוהל יותר מהנצחון. הוא אינו נראה בעיני "מזהיר". משתדל לנקוט באמצעים למניעת הישנות המקרה. מוציא הוראות לשתי האוניות על חובת השימוש במכ"ם הרזרבי.
3. מאוחר יותר מתברר לי כי הייתה פנייה לפיקוד על ההפרעות של "מסדר אחד" וההתרחקות מהאויב הפניה נשארה ללא תגובה.

4. מגיעים לנקודת ההפגזה. מבלה את כל הלילה על הגשר וצופה בבצוע ["מאורע לא כל כך מוצלח" ע"י הסיירת הצרפתית, "גורג' לג". קצין הקישור, שושן יצחק], עם שחר [יום ו' 2.11 ] חוזרים צפונה.

הסיירת הצרפתית ז'ורז' לייג' אנית הפיקוד של מבצע מוסקטר. התמונה מירחון ג'יינס

הסיירת הצרפתית ז'ורז' לייג' אנית הפיקוד של מבצע מוסקטר. התמונה מירחון ג'יינס

5. ישן מספר שעות בחדר אוכל לקצינים. בצהרים נכנסים לנמל, אני מצפה ברציף לתחמושת.

6. התחמושת מגיעה. תחמושת 40 מ"מ הגיעה באריזה לא נכונה. האיש היחיד שאפשר לדבר אתו הוא [בדרגת] רס"ל. אני שולח אותו לרנ"ף הציוד לעשות מיד לאספקת האריזה הנכונה. הוא חוזר ומוסר כי הרנ"ף איננו . אני מנסה לטלפן. הטלפון לא פועל. אין רכב לזוז. המש"ט איננו ואין איש מהמפקדה ברציף. לא מקבלים התחמושת – אין אפשרות.

7. פריגטות יוצאות לים. המש"ט חוזר ומוסר את שעת היציאה ומפרט משימתנו החדשה – הפגזת אל עריש. נאמר כי מפקד בכיר בפריגטות [דוד מימון] קיבל את כל הפרטים בנדון זה.

8. יוצאים לים. אני בודק את בעית ההפגזה: אזור, ראות וכו'. מביא דעתי למש"ט כי המשימה אשר הוטלה על הפריגטות היא מעל ליכולתן בגלל הסיבות הבאות:
א. החוף חשוך ואין כל אור בסביבה.
ב. בגלל הנ"ל לא תהיה כל נקודת כוון.
ג. הקצינים והצוות לא ערכו כל אימון או הסבר בנושא ההפגזה.
ד. אין סידורי תאורה בנשק.
ה. לא ניתנה אפשרות לתאם משהו אתנו לקבלת עזרה כלשהי.

9 מציע למש"ט כי המשחתות תבצענה את המשימה. נעשה זאת טוב ומדויק.
תשובת המש"ט היא כי בגלל מלאי הקטן של תחמושת, אנו לא נוכל לבצע והפקודה היא שעל הפריגטות לבצע.

10 ברור לי כי הפריגטות לא יכולות ולא מסוגלות לעשות הנדרש. לא ברור לי איך הוצעה הוראה כזו. לא ברור לי איך קיבל הקצין הבכיר של הפריגטות את המשימה על עצמו. קיימת סכנה שנעשה עצמנו לצחוק בעיני הצבא בחוף, זאת במקרה הטוב, באם לא ייפגעו על ידנו.

11 נפגשים עם הפריגטות ושטים דרומה. מתקבלת הוראה מהמפקדה המבטלת את המשימה [השריון חדר בינתיים לפאתי אל-עריש]. פונים צפונה.

יום ה'-ו' 1-2 לנובמבר

1. מתקבל מברק עם פקודה לבצע ההפגזה. המטרה, מחנות אויב באל-עריש. המש"ט מטיל עלי לקבוע נתיב לנקודת ההפגזה ולהודיע לו זמן הגעה.
2. מעביר ההוראה לקצין הנווט. בוחר נקודת ההפגזה ומבקש לדעת הזמן מידי. פונים דרומה ומודיעים למפקדה על הזמן שנגיע. מתקבלים מברקים. באחד, שאלה: "מהו גודל אזור הסכנה של תותחי שלושת הפריגטות". מברק שני מודיע על מקום הימצאות כוחותינו [היבשתיים], בהדגשה כי אין לירות מזרחה מקו אורך מסויים.

3. אין כל אפשרות להעריך אזור הסכנה הנדרש בירי בתנאים האלה. תחת לחץ אני נותן מספר "3 מיל", אינני יודע באם [זה] טוב או רע.

4. יחד עם קצין הנווט בודק במפה מקום כוחותינו. מסתבר כי קו האורך שהינו "הגבול" עובר במרכז (בדיוק) המחנות של אל-עריש.

5. המש"ט ישן ואני מעיר אותו ושואל מה לעשות [כי] אין אפשרות להפגיז המחנות. פקודתו היא להפגיז את העיר. אני מעיר כי גם במקרה זה אין ביטחון שלא נפגע בכוחותינו.

6. שואל את קצין הנווט לבדוק מצב השיוט [את שעת ההגעה לנקודת ההפגזה] ומסתבר כי לא נגיע בזמן [בשל] טעות בחישוב. מעיר את המש"ט ומוסר לו על המצב. הוא פוקד להודיע על זמן חדש (מאוחר יותר מתברר כי לא הייתה טעות, פשוט שכחו משך שעה לתת הוראה להסתובב דרומה [לעבר נקודת ההפגזה]).

7. מתקרבים לחוף 15 דקות לנקודת ההפגזה. אני יוצא לגשר ומבחין כי פרט לקצין המשמרת וקצין הנווט וצוות הגשר כל [צוות] האוניה ישן. אין איש על הנשק [בעמדות קרב].

8 אני מעיר את המש"ט ומודיע לו כי 15 דקות לנקודת ההפגזה. אני מוסר לו כי העמדות לא מאוישות וכי אנו בקרבה קרובה לחוף אויב ורצוי לאייש מיד את הנשק.

9 מתקבל מברק המבטל את המשימה. אנו אחרנו, הצבא בחוף זז [כוחות צה"ל השלימו ביום זה, יום ו' 2.11.56 את ההשתלטות על כל רצועת עזה, המשימה האחרונה במערכת "קדש" ]. פונים צפונה. אני עייף מאד לא ישנתי זה הלילה השני. נרדם בכורסה של חדר האוכל.

10 מסתובבים בסביבות עזה. אוניות אמריקאיות מוציאים אנשי או"מ . מתקבל איסור לגשת לעזה, מסתובבים בסביבה. רוב היום אני עסוק בכתיבת מצבי כוננות ציוד. בתחילת הפעולות [ניתנו] הוראות בע"פ ואני מנסה להפיצם בכתב.

11 עם ערב ניתנת הוראה מהמש"ט לפתוח את כל הפתחים [האוטמים את האוניה] ומורדת כוננות הנשק. אני מביא בפניו התנגדותי. דעתי כי אין לעשות זאת בשום פנים, טרם סיימנו את "העסק" ואני מתנגד לכוננות נשק נמוכה. זה לוקח יותר מדי זמן להביאו לכוננות. המש"ט בדעה כי המלחמה נסתיימה [והיא אכן הסתיימה – "חמישה ימים לסואץ"].

12. ניתן אות אזעקה. המי"ק [מרכז הידיעות הקרבי של האוניה] מגלה אוניות מלחמה. שטים בעקבותיהם לשם זיהוי. אני נמצא במי"ק. מתעניין במערכת התותחנות ומסתבר כי היא לא מוכנה וזה ייקח עוד זמן עד שתהיה מוכנה.

13. המטרות הן אמריקאיות. מסתובבים, משאירים נשק בכוננות, הפתחים סגורים.

יום שבת – 3 לנובמבר 1956
1.הרבה מטרות בים, נשאר מרבית הלילה במי"ק. נרדם בשעות הבוקר בחדר האוכל.

2. עומדים בסביבות עזה. אני עובר ל"אילת". מפקד "אילת" רוצה לדעת מדוע הורדנו הכוננות. אני מפנה אותו למפקדו.

3.חוזר ל"יפו" ומוסר למש"ט [את] דברי מפקד "אילת". השעה היא ארוחת צהרים ומתפתחת שיחה ליד השולחן על הנושא.

4. אני מביא טענות קשות בפני המש"ט על כי האוניות לא איפסו את מערכות הנשק למן הקרב. אני מתבטא כי אין ערך לכל העסק בצורה זו, משום שברור שכך לא נפגע לעולם, אם נידרש. ברוח סיכום אתו, אני מוציא מברק לאוניות לתיקון המצב.

בגמר פעולות המלחמה
בימים הראשונים לאחר הפעולות עסקתי בשטחים הבאים:
א. בדיקת האוניה המצרית – פגיעות ומצב כללי.
ב. כתיבת תקן כח אדם לאוניה זו.
ג. עזרה לקציני התותחנות החדשים באוניה המצרית [לשעבר].
ד. השתתפות בכתיבת תכנית האימון של צוות העתיד באוניה זו [ששמה הוסב לאח"י חיפה, ק- 38].
סוף היומן של יהודה איגרא

תוספת יהודה בן-צור

כשלוש שנים לאחר לכידתה מוניתי למפקד המשחת ולראשונה אושרה הפלגתה לנמלים זרים בינואר 1960. הייתי מפקדה גם ב'מלחמת ששת הימים'.
יהודה בן-צור.

תכתובת
1.

סא"ל יהודה בן צור מימין אלוף יוחאי בן-נון במרכז עם דוד בן-גוריון

שבת 19 מרץ 2005 – נשלח בדוא"ל:
ליהודה איגרא, שבת שלום !
ביומנך אינך מזכיר את הפגזת הסיירת הצרפתית "ג'ורג' לג" על מחנות רפיח (כנראה בליל 1.11). האם האירוע בליל 1-2 נובמבר להלן מתייחס להפגזה הצרפתית?

יום ה'-ו' 1-2 לנובמבר: "7. מתקרבים לחוף 15 דקות לנקודת ההפגזה. אני יוצא לגשר ומבחין כי פרט לקצין המשמרת וקצין הנווט וצוות הגשר כל [צוות] האוניה ישן. אין איש על הנשק [בעמדות קרב]"

בעקבות הכתבה של יוסי מלמן ("הארץ", 11.3.05) "סודה האחרון של אח"י אילת", שוחחתי עם יצחק שושן ולדבריו הוא היה קצין הקישור ב'סורקוף' ולאחר מכן על 'ג'ורג' לג' שהפגיזה את מחנות רפיח. מה ידוע/זכור לך ? האם הייתם קשורים בפעילות הצרפתית ?

לידיעתך, אם תחליט לשוחח עם שושן, לא דברתי אתו על היומן שלך.
בברכה, י. ב-צ.

‏יום ראשון 20 מרץ 2005. ליהודה בן-צור שלום רב. לשאלותיך:
לשייטת לא היה כל קשר עם ההפגזה הצרפתית, אנו עמדנו כמה מיילים מהצרפתים וצפינו במאורע לא כל כך מוצלח לימים התייחס מאיר עמית לסיוע הצרפתי: "בעת כיבוש משלטי רפיח… תוכנן, שכוחותינו יקבלו סיוע של ארטילריה ימית מאוניות מלחמה צרפתיות, אבל התיאום היה כנראה מסובך מדי ולא צלח. הארטילריה הצרפתית לא עזרה אלא רק הפריעה".
יהודה איגרא

להלן תגובת יצחק שושן:
11 יולי 2005. "ידידי יהודה בן-צור
ספרי "הקרב האחרון של אח"י אילת" , פרק 7 (עמ' 116 ) דן באותה פרשיה בהרחבה מאחר ולא רק שהייתי נוכח אישית בקבוצת הפקודות, שהתנהלה על סיפון הסיירת הצרפתית Georges Leygues בראשותו של הרמטכ"ל משה דיין, אלא גם מילאתי את תפקיד קצין הקישור בין הסיירת, עליה הפלגתי לצורך משימה זו, לבין קצין תצפית אש קדמי של הכוח שתקף וכבש את הרצועה.

בפרק זה ניתן ללמוד כי אכן נורו 150 פגזים 155 מ"מ שמטרתם, לגבי הרמטכ"ל, לא הייתה לסייע לכוחותינו, אלא פוליטית בלבד. על כן, תפקידנו העיקרי, של קצין תצפית אש בחוף ושלי היה לוודא שכוחותינו לא יפגעו מפגזי הסיירת כפי שהרמטכ"ל אמר לי מפורשות. לפי התנהלות הירי, אני בטוח שירי זה לא הפריע ולא הזיק לאף אחד. ד"ש לטובה.
בידידות, יצחק שושן‏".

1967. אשר ל'אילת', דעתי כאן שונה מאד, לא המודיעין חשוב ככל שהיה גרם לטרגדיה של אילת, אלא האווירה בצה"ל בעת ההיא,זלזול באויב ובורות מקצועית של הפיקוד, אבל זה לשיחה בינינו, יהודה איגרא.

מיוס'קה רום – מכל מקום ארצה לדבר עם יהודה איגרא לפני הכל, כי השאלות העיקריות שלי הן :
– מתי נכתב הדו"ח ? אחרי שיהודה "קורקע" אני הייתי אחד הבודדים שיהודה יכול היה (יחד עם רותי) לבוא אלינו (לקרית-ים) ולשפוך את הלב. אולי לא כל יום, אבל לעתים תכופות ביותר. ואני זוכר הרבה והיטב. אני אף פעם לא שמעתי ממנו אז שכתב דו"ח איזשהו, ומזה אני למד שהדו"ח נכתב זמן מה/רב אחרי המלחמה.

אני מנחש (ניחוש פרוע), שאחרי שעזב את החיל. אבל כאמור, אני צריך "דיבור" אתו בנושא. אין בדו"ח הזה שום רמז על מה שקרה בינו לבין סאמק. מדוע ? האם הוא יטען שבעת המלחמה עצמה לא קרה שום דבר, ויעיד על כך הדו"ח האוטנטי ?
יוסקה רום

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2024 © | תנאי שימוש | פרטיות