חסימת אנית תופת אגיוס דמטריוס בדרכה לאילת

1 ספטמבר  2015

מאת אל"מ (מיל) שמואל פרס

ארוע בט"ש בזירת ים סוף – סיכול מגה פיגוע באילת

גילוי, זיהוי והשמדת אנית התופת – "אגיוס דמטריוס" –ספטמבר 1978

הועלה בכתב מהזיכרון בספטמבר 2015 ע"י אל"מ במיל. שמואל פרס – פפר

בתקופת האירוע שרתתי  בזי"ס כמפקד פלגת הדבורים 915, והתגוררתי באופירה בשיכון אנשי הצבא.

פתח דבר

מסמך זה מוקדש לאנשי מערך הגנת החוף של חיל הים אשר פועלים 24/7 ללא ליאות ובמסירות אין קץ  ,365 ימים בשנה, בכל שנה.

 רקע – מערך הגנת החוף בזירת ים סוף

האירוע אשר יפורט בהמשך התרחש בזירת ים סוף ( זי"ס) בשנת 1978. זי"ס שלטה על מרחב ים ארוך מאזור א – טור בדרום מפרץ סואץ, דרך ראס כניסה,  מיצרי יובל ,בסיס מפרץ שלמה  הלוא היא – שארם אל שייך, מיצרי טיראן ,ומפרץ אילת, בואכה אילת.

התקופה היא אחרי הסכמי הפסקת הלחימה עם מצרים ואחרי הנסיגה של צה"ל מרוב מרחבי סיני, וצפון מפרץ סואץ, ולקראת ביקור סאדאת במדינת ישראל, ובעקבותיו הסכם השלום עם מצרים.

מערך הגנת החוף  הזירתי התבסס על מספר תחנות מכ"ם ותצפיות עיין ,וכן כלי שייט בט"ש  – מפלגת הדבורים 915.

לאורך החוף מוקמו בסיסי מכ"ם ותצפית בהם עגנו סיירות דבורים. בא-טור הממוקמת      כ – 35 מייל מצפון לשארם, ובראס כניסה , כ- 20 מייל צפונית לשארם, מוקמו תחנות מכ"ם אשר הותקנו על נטקי"ם ישנים " אבו נפחא". התחנות הופעלו ע"י חיילות חיל הים, ושלטו בתצפית מכ"ם ועין על כל החלק הדרומי של מפרץ סואץ, ועד מיצרי יובל.

בנוסף עגנה בכל אחד מהבסיסים האלה סיירת בת 4 דבורים מפלגה 915. הדבורים קיימו דרך קבע סיורי בט"ש , בעיקר במפרץ סואץ.

בהר צפרא אשר נישא מעל בסיס שארם, מוקמה תחנת מכ"ם חופי של חיל הים, קרוב לתחנת מכ"ם של חיל האוויר. מכ"ם צפרא צפה על דרום מפרץ סואץ, אזור המשולש וצפון הים האדום, ועד מיצרי טיראן. לא היתה לצפרא תצפית על מפרץ אילת צפונית למיצרי טיראן. עובדה זו השפיעה על האירוע המתואר כפי שיוסבר בהמשך. גם מכ"ם צפרא הופעל ע"י חיילות חיל הים.

מפקדת זירת ים סוף ישבה בבסיס שלמה – שארם אל שייך, בצמוד למפקדת הפיקוד של מרחב שלמה – מרש"ל. ליד בנין מפקדת זי"ס אשר ניצב על גבעה נישאת מעל המפרץ הטבעי של שארם ומעגן חיל הים, מוקמו חמ"ל ומי"ק זירתי בבור ממוגן חפור במעמקי הגבעה.

משרדי פלגה 915 היו ליד מפקדת הזירה, ובמעגן שארם עגנה גם כן סיירת בת 4 דבורים.

במיצרי טיראן מוקמה תצפית עיין  קבועה של חיל הים, עליה הוטל לזהות כל כלי שייט המפליג במיצרי טיראן צפונה או דרומה. תצפית זו אוישה בדרך כלל ע"י אנשי מילואים של חיל הים. התצפית צוידה בזרקור רב עוצמה אשר אפשר זיהוי גם בחושך.

ממיצרי טיראן ועד אילת, מרחק  – כ 120 מייל, לא היה לחיל הים בסיס תצפית נוסף.

בבסיס אילת היתה תחנת מכ"ם ותצפית. כמו כן עגנו שם דרך קבע 3- 2 דבורים של פלגה 915. למכ"ם אילת היתה תצפית טובה למדי עד אזור נואיבה ,בערך מחצית הדרך בין אילת לשארם אל שייך. גם באזור אילת התקיימו סיורי בט"ש קבועים של דבורים.

נפח  תנועת כלי שייט במפרץ סואץ דרומה וצפונה  היה גבוה למדי. מתעלת סואץ דרומה לים האדום ,וצפונה מהים האדום אל התעלה. מרבית המטרות אשר התגלו למערך הגילוי החופי זוהו כאניות סוחר ,בתצפיות עיין או ע"י הדבורים בסיוריהם. חלקם לא זוהו וסומנו כמטרות אדומות – " סקאנק" עד שנעלמו למערך הגילוי.

מספר קטן של כלי שייט הפליגו צפונה מאזור ראס מוחמד אל מפרץ אילת. חלק מכלי השייט הפליגו דרומה מתעלת סואץ  בטרם פנו צפונה אל מיצרי טיראן ,וחלקם הגיעו מדרום הים האדום ישירות צפונה אל מיצרי טיראן. להערכתי עברו במיצרי טיראן לא יותר מ – 10 כלי שייט ביום צפוף. כל כלי שייט שעבר במיצרי טיראן צפונה או דרומה זוהה ביום ובלילה זיהוי מלא, ע"י תצפית חיל הים  אשר נערכה בראס נצרני , במרחק     כ – 200 מטרים בקו ראיה מכלי השייט.

ככלל, כלי שייט אשר זוהו, סומנו במערך הגילוי כמטרות כחולות או ירוקות, בטרם חצו את מיצרי טיראן צפונה.

מרבית כלי השייט האלה הפליגו לנמל עקבה, ומעטים הפליגו לנמל אילת.

השתלשלות הארוע

שבת 30 ספטמבר 1978 – לפני ראש השנה

בשעה 1000 בשבת בבוקר קבלתי משמרת מפקד תורן בחמ"ל הזירה. הנוהג בזי"ס היה שמפלג"י ים מתחלקים בנטל התורנות עם מפלג"י החוף בסופי השבוע. משישי בצהרים עד ראשון בבוקר.

זירת ים סוף הייתה רגועה בדרך כלל מבחינת אירועי הבט"ש, כך שגם אותו בוקר לא דווח על כל פעילות חריגה בזירה.

כאמור תנועת כלי שייט במיצרי טיראן היתה  תמיד דלילה למדי, ומיד משכה תשומת לבי מטרה אשר סומנה באדום " כסקאנק", ונתיב הפלגתה על לוחות המי"ק היה דרומה במפרץ סואץ ,עקיפת ראס מוחמד ותנועה צפונה דרך מיצרי טיראן למפרץ אילת. הנתיב הקלסי של אוניות סוחר, שום דבר חריג.

כאמור  – מטרות אשר הפליגו צפונה דרך מיצרי טיראן נעלמו למכ"ם צפרא, ובעצם לא היתה כל דרך לעקוב אחריהן עד אשר יתגלו ע"י מכ"ם אילת.

בקשתי לברר הסיבה שהמטרה מסומנת באדום לאחר שחצתה מוקדם בבוקר את מיצרי טיראן ובוודאי זוהתה ע"י התצפית. הסתבר שמפעילי התצפית לא זיהו אותה ,תוך מתן תירוצים לא סבירים : "שמש בעיניים " וכד'.

בתקופת החגים נהוג היה לתגבר מערך הגילוי החופי ע"י פריסת ספינות חיל הים במפרץ אילת. באותה שבת עגן  בדהב נט"ק 60 מטר  פ – 61 מפלגה 921 בפיקודו של אבי רוטמן, וסטי"ל אח"י רשף בפיקוד הרצל שחף עגנה בנואיבה. הכרתי היטב את הרצל אשר שרת תחת פיקודי כקצין נשק בסטי"ל.

הספינות שימשו כתחנות מכ"מ ותיגברו מערך הגילוי החופי.

בקשתי לברר עם הנט"ק האם גילה מטרה בתנועה צפונה מאזור המיצרים. התשובה היתה שלילית. נראה לי מוזר למדי שכלי שייט, קרוב לוודאי אונית סוחר אשר מפליגה בנתיב שייט בינלאומי, ייעלם לפתע בקטע שבין מיצרי טיראן ודהב.

מאחר ועברו 4 – 5 שעות מאז שהמטרה הבלתי מזוהה נכנסה למפרץ אילת, הוריתי לנט"ק לנוע דרומה ולאתר המטרה.

פעולת הנט"ק

זמן קצר לאחר הרמת העוגן גילה הנט"ק מטרה המפליגה באיטיות צפונה. בדיעבד הסתבר שהאניה התקשתה בתנועתה צפונה ממיצרי טיראן עקב הים הגלי החזק, אשר האט מאד את תנועתה.

בהמשך זיהה הנט"ק אניית סוחר קטנה בשם AGIOS DEMETRIOS הנושאת דגל קפריסין. נמל הבית לימסול. הנט"ק הפליג  צפונה במקביל לאנייה וניסה  כמקובל להתקשר אתה  מספר פעמים בערוץ  האלחוט הבינלאומי,  אך ללא מענה.

הנט"ק דיווח שעל סיפון האניה מעל המחסן הוא מבחין  לפחות בשני מטענים  גדולים למדי עטופים מכל עבר בבד ברזנט. בנוסף הבחין בירכתי האניה בסירת גומי עם מנוע התלויה מאחור, פרט שנראה  לי חריג למדי באותה תקופה לאוניות בגודל כזה.

לא נראו אנשי צוות בגשר האנייה או בסיפון.

הנט"ק ניסה לתקשר עם האנייה בכל דרך אפשרית – באיתות אור, מגפון, אלחוט וכד' אך לא נענה ,והמשיך לדווח שבגשר  האנייה המפליגה צפונה לא נראה אף איש צוות.

העניין נראה מוזר למדי והחל לעורר חשד.

במקביל, קבלנו דיווח מהמי"ק הזירתי  שבחמ"ל ,כי אנייה בשם זהה מופיעה ברשימה המופצת ע"י מד"ן של אוניות אשר בשרות תנועת הפת"ח וחשודות בפעילות טרור.

בשלב זה כבר הערכתי שהאוניה חשודה. הצירוף של שם האנייה, סירת הגומי בירכתיים, העדר אנשי צוות בגשר, העדר תגובה כלשהי לכלי שייט צבאי, נראו לי חשודים ביותר.

הדרך  הנכונה שנראתה לי לעורר תגובה הייתה ירי באוויר. פעולה חריגה הדורשת אישור מפקדת חיל הים לגבי אניית סוחר בנתיב שייט בינלאומי.

התקשרתי למפקדת חיל הים ובקשתי מהמפקד התורן , במקרה היה זה יצחק שמיר – ג'ינג'י, ידידי מהפיקוד המשותף בפלגה 31, להשיג אישור לירי באוויר. שמיר ניסה להשיג את מח"י , מיכאל ברקאי  – יומי, בילה באותה שבת במרינה בתל אביב בהפעלת גלשן, תחביב אהוב במיוחד על יומי ז"ל.

לאחר כמחצית השעה התקשר אלי יומי וביקש סקירת מצב. תיארתי בפניו פרטי הארוע והנתונים המחשידים לגבי האניה. יומי אמר לי שהוא  לבוש בבגד ים במרינה , מדבר ממשרד מנהל המרינה, ונתן אישור לירי נק"ל באוויר.

גם לאחר ירי הנק"ל  באוויר ע"י הנט"ק לא הובחנה כל תנועת אנשים באניה.  מאותו רגע לכולנו היה ברור כי אנייה אשר איננה מגיבה לירי  מכלי שייט צבאי, איננה תמימה.

החלטתי להורות לאח"י רשף אשר עגנה בנואיבה להפליג במהירות  דרומה לאזור הארוע.

מכאן ואילך החל תהליך ירי מתגלגל  מבוקר ומתעצם ,באישור יומי וממני לנט"ק. תחילה ירי באוויר במקלע 0.5, ובהמשך ירי באוויר בתותח 20 מ"מ.  אך עדיין לא הובחנה כל תגובה מהאנייה.

בשלב זה יומי החליט שהארוע מחייב אותו לדלג במהירות למפקדת חיל הים.

במקביל ,החלו פניות אלי ממד"ן ישירות ,ובאמצעות הקמ"ן הזירתי יהודה קוטיק, לחדול מהפעילות  היזומה מול אניית הסוחר שלהערכתם היא תמימה. לטענתם היה בידיהם מידע בדוק ואמין שהאנייה בשם "אגיוס דמיטריוס" השייכת לפת"ח, נמצאת בכלל בים התיכון. הם הזהירו שהארוע יגרום "לתקרית בינלאומית".

כעבור כרבע שעה יומי שוב התקשר , הפעם ממפקדת חיל הים, והחל בהנחייתו תהליך מבוקר של ירי לגוף האנייה. תחילה בנק"ל על החרטום, בהנחה שאין שם אנשי צוות. בהמשך ירי ב 0.5  גם הוא לחרטום. גם לאחר ירי זה עדיין לא הובחנה תנועת אנשים באנייה.

לגבי בקשות מד"ן – הוא החליט להתעלם מהן "אנו פועלים על פי הנתונים מהשטח אשר גוברים על נתונים מהמפקדה".

בשלב זה יומי החליט לבצע ירי על אחד המטענים המכוסים בברזנט שעל הסיפון.

הנט"ק ביצע ירי ומיד דיווח שמהמטען  שנפגע נראו טסים באוויר  גופים דמויי צינורות או רקטות. בדיעבד  – המטענים העטופים בברזנט היו משגרי רקטות רב קניים, אשר חוברו לגג המחסן.

שניות מספר לאחר הירי האחרון יצאו 10 אנשי צוות בידיים מונפות למעלה והאנייה נעצרה. בהמשך יתברר לנו מה גרם להם להחליט להכנע.

תגובתו של יומי הייתה –" חבר'ה עשיתם מעשה גדול !!!"

היה ברור לנו שהאנייה איננה תמימה , אך עדיין לא צפינו מה יתגלה בהמשך , וידהים אותנו .

החלטנו להעלות לאנייה צוות השתלטות של הנט"ק, לעצור אנשי הצוות ולערוך בה חיפוש מדוקדק וזהיר.

צוות ההשתלטות מהנט"ק עלה לאניה והחל לרכז כל אנשי האנייה בחרטום .

פעילות הסטי"ל – אח"י רשף

במהלך השתלטות צוות הנט"ק על האנייה הגיע לזירה הסטי"ל. החלטתי שהיא תוריד צוות השתלטות נוסף. במחשבה שניה נראה לי סיכון רב מדי שעל האנייה יפעלו  במקביל שני צוותי השתלטות, אשר עלולים לפגוע האחד בשני. מנסיוני, צוותי הסטילי"ם היו מאומנים יותר בהשתלטות, והוריתי לנט"ק להעביר השליטה  בארוע לסטי"ל, ולהוריד צוות ההשתלטות שלו מן האנייה.

עם זאת הוחלט שהשבויים אנשי צוות האנייה יועלו לנט"ק, אשר יעבירם למעגן בשארם, שם הם יופקדו בידי המשטרה הצבאית שניהלה במקום כלא צבאי. בהמשך ייחקרו ע"י חוקרי שבויים מקצועיים. של אמ"ן, אשר נכחו במרש"ל. בדיעבד יתברר בתחקור שכולם היו אנשי תנועת הפת"ח, פרט לקברניט האניה.

מפקד צוות ההשתלטות של אח"י רשף היה קצין הנשק  – איתי רונן ,אשר היה מוכר לי היטב מתפקידו הקודם כמפקד דבור ב – 915.

הוא קיבל הוראה לאתר הקברניט של האנייה, עליו יטיל להוביל סיור זהיר ומאובטח בכל מדורי האנייה. יתר אנשי הצוות הועברו  כאמור לנט"ק.

במהלך הסיור התגלו בתאי הצוות 10 תיקי "גימס בונד" זהים ,בצבע שחור. הקברניט סירב לפתוח אותם, אי לכך הוחלט שיועברו לחרטום האניה ויזרקו לים.

בדיעבד – כל תיק כזה הכיל סכום של כ – 10000 דולר אמריקאי, ויועד לכל  אחד מאנשי הפת"ח באנייה.

כשירד למחסן האנייה דיווח איתי בקור רוח שהמחסן מכיל כולו חביות עליהן רשום TNT  והוא מבחין בחוט לבן שנראה לו כמו פתיל רועם אשר משתחל ביניהן.

הוחלט לרדת מיידית מהאנייה ולהזמין  מהצפון צוותים מקצועיים לטיפול בחומרי נפץ . במרש"ל לא היו  זמינים צוותים כאלה.

האנייה למעשה ננטשה כאשר הרשף נשארת להשגיח ממרחק בטוח.

במקביל החל לזרום מידע מתחקור אנשי צוות האנייה, שכאמור היו אנשי הפת"ח.

תוכנית הפעולה שלהם הייתה להפליג במסווה של אניית סוחר לכוון אילת. בבוקרו  של ראש השנה, בהנחה שאילת עמוסה בנופשים ישראלים ואחרים, ובמרחק של כ- 10 ק"מ מהחוף לבצע ירי רקטות לכוון העיר, בהמשך להפעיל באנייה נווט אוטומטי לכוון החוף הצפוני, להתרחק מאניה בסירת הגומי ולהפליג לכוון החוף הסעודי, ומשם להימלט בעזרת הכסף שהיה בתיקים ,אשר כזכור נזרקו  ע"י צוות ההשתלטות לים.

האנייה הייתה אמורה להתפוצץ על החוף הצפוני ולחולל מגה פיגוע באילת.

השמדה

תוך כדי כך נגרפה האנייה הנטושהבאיטיות לכוון החוף הסעודי. הנתונים הועברו למפקדת חיל הים, עם המלצתנו להשמיד האנייה בטרם תנחת על הריפים בחוף.

היה בידינו מירב המידע החשוב, היו לנו צילומים של האנייה, היו לנו שבויים בכלא. לא הייתה כל סיבה סבירה לבצע בבוקר פעילות מסובכת ומסוכנת בחוף הסעודי , כאשר ממילא קשה מאד יהיה לחלץ גוף האנייה מהריפים, ולסכן המומחים לסילוק פצצות.

בסביבות השעה 0300 הגיעה הודעה שיש אישור שר הביטחון עזר וייצמן להשמיד האנייה.

אח"י רשף נערכה במרחק בטוח של כ -6 ק"מ מהאנייה וביצעה מטח ירי מדוייק של פגזי 76 מ"מ. הפגיעות גרמו לפיצוץ אדיר של האנייה, שהתפרקה ונעלמה .

יש אומרים  שהדי הפיצוץ נשמעו עד שארם אל שייך…

סיכום

ערנות מערך הגנת החוף של זי"ס ,על כל מרכיביו, ופעולה נמרצת ויעילה ,מנעו מגה פיגוע באילת. זאת ללא מידע מוקדם או התראה מודיעינית על דפ"א כזו של ארגוני הטרור.

למעט כמובן הופעת אנייה  בשם " אגיוס דמיטריוס" ברשימת החשודות.

סוף דבר

במהלך אותו הלילה התקבל ממפקדת חיל הים מברק  שנשלח משר הבטחון עזר וייצמן,  ובו הוא מודה  באופן אישי לכל המשתתפים בסיכול הפיגוע.

כעבור כחודש מהארוע ,יזמה עיריית אילת בשיתוף מארגני התיירות ,יום אירוח ופינוק במתקני  התיירות בעיר ,  כאות תודה והערכה ,לכל חיילת וחייל אשר השתתפו בתהליך סיכול הפיגוע.

באירוח נטלו חלק מוכמו"ת מתחנות החוף ומהמי"ק הזירתי, סמבצי"ם וסמבציו"ת, קצינות וקציני שליטה, ואנשי צוות וקצינים מהנט"ק והסטי"ל.

היה כיף.

אל"מ מיל שמואל פרס

סיפורו של  מפקד הנחתת  סרן מיל אבי רוטמן

8 ספטמבר 2015

תפיסת האנייה "אגיוס דמטריוס"

בעת שהייתה   בדרכה לפוצץ את מתקני הדלק בנמל אילת ולפגוע בחוף אילת עם קטיושות ולהתפוצץ בחוף. מחבלים פלסטינאים בתכנון של אבו ג'יהד.

ב-30 ספטמבר 1978, יום לפני  ראש השנה 1978, בעיר אילת  תכונה ורבבות תיירים בעיר בכל פינה.

באותו בוקר , אנייה   ממתינה לפני מיצרי טיראן למספר שעות – בתחנת המכ"ם בצפרא, חוששים  שהאנייה  עלתה על שירטון  ולכן מודיעים לי בקשר מפקד הנחתת שבסיור "מרגוע"  ועוגן  מול דהב  לגשת לזיהוי ולעזור ע"פ הצורך – באותה תקופה פיקדתי על אח"י אכזיב פ-63 ורק לאותו יום החלפתי את ראובן אשרניצקי ויצאתי עם אח"י אשדוד פ-61 כך זכיתי בארוע מכונן.

פקדתי  להרים עוגן עוגן ואנו מתחילים לנוע  דרומה לכיוון המיצרים , האנייה בינתיים יוצאת מעמדת המתנה לפני מיצרי טיראן ועוברת את המיצרים. הנחתת מזהה אותה במכם , מהירותה כ-9 קשר. הצוות תופס עמדות קרב  אני נותן סקירה קצרה לצוות  ומוודא שכולם מאופסים. לאלחוטן , שהינו היחידי שלא  בעמדת קרב  הוריתי לצלם  ללא הפסק במצלמת הפולוראיד הקיימת בספינה לצילומי מודיעין.

החלטתי  לעלות בדיוק בנתיב הנגדי ומול האנייה שמפליגה צפונה. כך, האמנתי שהאנייה תיאלץ לפנות ימינה – מזרחה ואני אפנה גם ימינה – מערבה ובהמשך סיבוב מלא לצפון במקביל לאנייה . אך להפתעתי   האנייה  פונה שמאלה כלומר נגד חוקי הימאות הבסיסית.  בעיני זה לא מצא חן  והבנתי שמולי נמצאים ימאים "מדופלמים".

את השם "אגיוס דימטריוס" העברתי בקשר ודי מהר שמעתי את קולו של קמ"ן זי"ס  קוטיק  שאמר לי : שים לב היא חשודה. עניתי שעל פי תגובה ראשונית בפנייתה שמאלה גם בעיני היא   חשודה.   ביקשתי אישור לעצרה ולבדוק ביסודיות.  מהמפקדה קיבלתי : המתן.

עצירת האנייה

בינתיים  שנינו מפליגים צפונה. אני, בעזרת  הקשר האחד עודף מהירות, מתמרן תמיד משמאלה. מנסה לקרוא לה בערוץ 16 הבינלאומי ובדגלים לסמן לה לעצור.   באנגלית ברמקולים  כשהרוח עוזרת לנו . ראיתי ראשים מציצים וכאילו לא מבינים. הייתי בשלבים מסוימים קרוב מאד ולא האמנתי שהם לא מבינים כוונות, אבל עדיין המתנתי.

ביקשתי לירות לפני חרטום שיבינו את רצינותנו אך לקח זמן רב מהמפקדה עד שקיבלתי סוף סוף אישור לירי לפני חרטומה. בוצע ירי מנשק קל, אך האנייה ממשיכה בדרכה ולא עוצרת. אני מבקש אישור לירי על חרטום האניה. אני מודיע שהם אינם תמימים ובבירור הם מבינים כוונות אך מנסים להתעלם.

המתנה ארוכה,  שבסופה  אני מקבל אישור לירות על החרטום. תחילה בקפידה שלא נזיק להם יתר על המידה נתתי פקודה לירי 0.5 על חרטומה. בשלב זה כל חרש היה שומע ומבין, אני מדווח מצב , אך עדיין אומרים לי המתן. בשלב מסוים אני מבחין שהאנייה מתחילה לשנות כיוון אל  ירכתי הנחתת. הוריתי לאנשים  בירכתיים לעזוב עמדות ולדלג לגשר. אני מתמרן כדי לברוח  מפגיעה  פיזית.

הכנתי גם את עמדות תותחי 20 מ"מ,  החזרתי את אנשי הירכתיים ומיקמתי את הנחתת  כ-200 מ' מעליה (יותר צפונית ).   כך שנוכל לירות עם כל הצד הימני  – עדיין קיבלתי אישור לירי רק על החרטום.

החלטתי שאני עולה עוד קצת שאוכל כמעט לחצות אותה מחרטום וירי על חרטומה יעשה יותר שמות – מנופים על סיפון האנייה נפגעו – דיווחתי על המצב וברגע מסוים קיבלתי  אישור לירי על מנת לעצרה.  נתתי פקודת אש וכל התותחים ירו . פגענו מחרטום ועד לתוך הגשר. אחד הפגזים פגע בקונטינר מכוסה על הסיפון ושוגרה  ממנו רקטה. – ראיתי חיילים מורידים ראשם אינסטקטיבית כאילו זה מה שימנע פגיעה – הקטיושה עברה מעל לראשנו.

החלטתי לעבור לדופן האחרת של האנייה על מנת להתרחק מסכנת הרקטות. תוך כדי המעבר המשכנו לירות וכשאנחנו עוברים את ירכתי האונייה אני מבחין בסירת גומי גדולה עם 2 מנועים – נראית צבאית. לפני כן הם ניסו לכסות אותה, אך מה שבצבץ  הרשים בעוצמתו.

צוות השתלטות

כמו שהתמקמנו בצד השני ממזרח אליה הם עצרו מנועים והבחנו בדגלים לבנים מאולתרים .  דרשנו  מכול צוות האנייה  להגיע לחרטום. ביקשתי  אישור להשתלטות . ראיתי מספר פצועים שבקושי הצליחו להיגרר לחרטום. 7 אנשים הגיעו לחרטום, אנחנו מקבלים אישור לצוות השתלטות. רציתי להעביר בשלב ראשון את אנשי האנייה אלינו.

סגן מפקד הנחתת , סגן מודי – מרדכי נדל, מקבל תדרוך קצר ממני – . צוות ההשתלטות בפיקוד הסגן יורד לים הגועש והם נעים לעבר  מרכז האנייה . כל מחבל נקשר בעיניו , ידיו ורגליו ומורד לסירת הגומי של צוות ההשתלטות ,   ללא יכולת לזוז .

צוות ההשתלטות חוזר לאנייה , עכשיו  לוודא שאין מחבל מתחבא. הצוות עולה על האנייה ובאותו זמן אח"י רשף -הסטיל שהיה בסיור בנואיבה – הגיע ונמצא מולי בקו האש.  אני מבקש ממפקד הסט"יל –הרצל שחף- לא להימצא בקו ירי והסטיל נע ומתמקם במקום נוח יותר ולא מסכן. מבחין שצוות ההשתלטות שלי עולה לגשר מצד הקרוב אלי וצוות השתלטות של הסטיל גם הוא עולה מהצד השני. אני מזהיר את מפקד הצוות שלי שלא יירו אחד על השני.

העסק עובר בשלום. הספינה נקייה מאנשים. בינתיים דליקות קלות בסיפונים תגובה לירי שביצענו. מתחילים שני הצוותות מתחילים להעביר אלי חומרים שמצאו באנייה.  מקבל הודעה ,שמסוק בדרך וינחת עלי להעברת המחבלים לחקירה. היה אז חשש שבעת שהאנייה  התעכבה לפני המיצרים הם הורידו חולית מחבלים לשארם/אופירה.

הנחתת מסוק במצב ים גבוה

הים והרוח קשים ובמצבי אימונים לא הייתה מתבצעת הנחתת מסוק. ידעתי שאם אשאר ב- 90 מעלות אל הרוח, כפי שמכתיבים הנוהלים, טלטולי הנחתת יסכנו  את המסוק הנוחת. הודעתי בקשר לטייס שאני שומר קורס 30 מעלות לרוח  כי אחרת לא יוכל לנחות. הנחיתה מתבצעת צוות הנחתת מעלה את המחבלים קשורים לתוך המסוק. לא זוכר מספר הנחיתות שביצע המסוק.

אך ברגע מסוים ,  צדה את עיני מזוודה ,וביקשתי שיעלו גם אותה למסוק . – הטייס סירב. התחלתי לחשוש שבתוכה חומרי נפץ ממולכדים. ביקשתי מצוות ימאים שייקחו את אחד המחבלים ושהוא יפתח את המזוודה רחוק בחרטום. פחדתי שהמזוודה תתפוצץ ולאחר שדיווחתי גם על זה  הוריתי לקשור את המזוודה עם שרשרת טנקים ולזרוק מעבר לדופן. העומק היה במקום כ-1000 מטר . כחצי שנה מאוחר יותר עדכן אותי הקמ"ן קוטיק שבמזוודה היו חצי מיליון דולרים השכר לקפטן.

הטבעה וסיום

בשלב זה קיבלתי דרישה מהמפקדה לגרור את כלי השייט – לצורך כך הייתי אמור שוב להוריד את סירת הגומי במצב ים  גובה גלים 6 מטר. סירבתי לסכן חיילי בשלב זה למען גרירת האנייה.

האגיוס דמטריוס נסחפת לכיוון החוף הסעודי. הוחלט  להפגיז מרחוק את האנייה.  הסטי"ל ירה ואני זוכר הייטב את האנייה מתרוממת בפיצוץ אדיר  – זה היה מראה מרהיב שלא רואים בשום יום עצמאות.

הנחתת בפיקודי המשיכה  את סיורה  כמתוכנן עוד 4 יממות וכשנכנסנו לנמל שארם שמחה וצהלה . כולם באים לחלוק אתנו  את  הרגע המאושר.

על החתום

מפקד הנחתת פ-61 בעת הארוע,  סרן (מיל) אבי רוטמן

הערה: סגן המפקד  מרדכי נדל נעשה שופט נשיא בית המשפט בקרית שמונה ונפטר  בגיל 58  ממחלה קשה, ב-24 אפריל 2014.

הרצל שחף מפקד אח"י רשף              8 נובמבר 2015

תאור הארוע מגשר  אח"י רשף

ביום תפיסתה של אניית המחבלים " אגיוס דמטריוס" נמצאה ספינת הטילים מדגם סער 4 –"אח"י רשף" , בסיור להגנת חופי המדינה באזור מול חוף נביעות (נואיבה)  בחלקו הצפוני של מפרץ אילת.

הסיור נערך ב – 30 לספטמבר 1978 , יום שבת ערב ראש השנה תשל"ח, במסגרת תגבור הגנת החופים בימי חגי תשרי.

מטרת הסיור מניעת חדירת מחבלים בדרך הים לחופי מפרץ אילת הצפוניים. מזג האוויר היה נוח וחם ומתרחצים רבים מילאו את חופי הרחצה באילת בואכה דרומה לאזור נביעות.

בצהרי היום התקבלה באח"י רשף ממפקדת זירת ים סוף בשארם א-שיך הוראת הזנקה לכיוון מיצרי טיראן ודהב שם אותרה אנייה חשודה בהובלת אמצעי לחימה רבים ומגוונים על ידי הנחתת פ -61 .

אח"י רשף בפיקודו של רס"ן הרצל שחף, קצין הגנ"ק סגן עודד וגנר, קצין הנשק סגן איתי רונן וקצין המכונה סגן אורי בן הרוש וצוותה בעמדות קרב , שעטו דרומה לכיוון מיצרי טיראן במהירות מירבית .

עם הגעתנו לאזור בשעות הצהריים המאוחרות , התקבלה התמונה הימית ונראו בעין נחתת חיל הים פ -61 ואניית המחבלים "אגיוס דמטריוס ". לאחר עדכון הדדי בין מפקדים בים ומפקדת ים סוף הועברה השליטה על האירוע לאח"י רשף. למעשה האירוע בשלב הזה היה לקראת סיומו , הספינה זוהתה כאוניית מחבלים על ידי "הנחתת פ-61 " והצוות אשר הפעילה הועבר לחוף במסוק. למרות זאת הוחלט להוריד צוות השתלטות בפיקודו של סגן איתי על מנת לסרוק את הספינה ולוודא שאין עליה אנשים נוספים. צוות השתלטות מנה שישה לוחמים מצוות אח"י רשף מצוידים בנשק נק"ל בפיקודו של סגן איתי קצין הנשק.

סגן איתי בדיווחו ציין כי הספינה עמוסה בחביות חומרי נפץ ומחסניה מלאים במטענים ובנשק מסוגים שונים וכי היא ריקה מאשי צוות.

כיוון שספינת המחבלים , ללא צוות ועמוסה בחומרי נפץ נותרה ללא שליטה והיוותה סיכון לשייט במפרץ אילת, ניתנה הוראה לאח"י רשף להטביע את אונית המחבלים " אגיוס דמטריוס".

מפקד אח"י רשף הציע להטביע את הספינה על ידי ביצוע ירי של טיל גבריאל וזאת על מנת למנוע פגיעה באח"י רשף כתוצאה מגלי ההדף אדירי הממדים שייווצרו כתוצאה מפיצוץ הספינה. מפקדת הזירה הורתה לבצע את ההטבעה על ידי ירי תותח בלבד.

אח"י רשף נערכה להטבעה על ידי ירי בתותח 76 מ"מ  מטווח של כ -5000 מ'. מאחר והיום העריב והראות נעשתה גרועה בוצע ירי מערכת מבוקר . הירי היה מדויק וכבר כתוצאה מהמטח הראשון התפוצצה ספינת המחבלים בקול רעם אדיר, להבה ענקית התנשאה אל על.  במקביל לכך באח"י רשף הורגשה קפיצה באוויר מעוצמת הפיצוץ.

קצין המכונה , סגן בן הרוש אשר היה מוכן מבעוד מועד הפעיל את הלוחמים שהועמדו לרשותו לעריכת בדיקת מדורי אח"י רשף ולוודא כי לא נגרמו נזקים.

אכן , מגה פיגוע מהים נמנע ואזרחי מדינת ישראל המשיכו לחוג את חגם.

הרצל שחף

 

 

 

 

 

 

השלמת שלמה גואטה

לכוונת פיגוע זה היו יומרות מדיניות שתכליתה מזימה פתח"ית-סורית משותפת לשבש את התהליך המדיני בין מצריים לישראל.  בעקבות ההגעה להסכם מסגרת בין 2 המדינות בפיסגת "קמפ דויד" בספט' 78.  הסכם המסגרת של קמפ דיוד נחתם בבית הלבן ב-17 ספט' 1978 ואושר בכנסת ב-27 ספט'. הפיגוע עצמו סוכל ב-30 ספט' 1978.

השלמה סא"ל יהודה קוטיק – קמ"ן זירת ים סוף.
אכן הארוע המדובר חרוט בזכרוני לעולם ועד, כיוון שלולא התעקשותי יתכן והיתה תוצאה עגומה ביותר. קראתי את המייל של פפר, העובדות והזמנים מבולבלים ואשמח לפרוס לפניכם את העובדות כהוויתן:

ראשית עובדות רקע:

זירת הפעולת המדוברת הינה במפרץ אילת, מצפון למיצרי טיראן. התאריך היה 30 ספטמבר 1978 יום שבת, כאשר למחרת ביום א' ערב ראש השנה.

מערך התצפיות בגיזרה זאת היו:

א     תצפית מכ"מ 24 שעות על הצפרא.

ב        תצפית עיין בראס נצרני, לזהוי אניות העוברות במיצר, פעלה בשעות היום בלבד ע"י אנשי מילואים מצויידים במשקפת 20X120 ומכשיר קשר.

סיוררי בט"ש בגזרה היו:

א     נט"ק פ-61 אבי רוטמן מסייר בגזרת דהב – מיצרי טיראן

ב        אח"י רשף בפיקוד רס"ן הרצל שחף במרכז מפרץ אילת ליד נביעות.

בעלי תפקידים בחמ"ל זי"ס בעת הארוע:

א מפקד תורן – שמואל פרס (פפר) אז מפל"ג 915.

ב עוזר מפקד תורן – מוטי מלכין – ע' קמ"ן זי"ס

ג    אורח אקראי – יהודה קוטיק – קמ"ן זי"ס

ד   מצטרף לארוע בהמשכו – סא"ל אבנר קורא – מפל"ג 45. 

להלן סיפור המעשה:

בשבת בבוקר הלכתי לצלול בראס אום סיד ולצערי נעקצתי ע"י קיפוד ים, עקיצה אשר גרמה לי כאבים עזים והאצבע החלה להתנפח.

בשעות הצהריים (לזכרוני בין 13:30 – 14:00) ירדתי לבסיס למרפאה והרופא טיפל בי באמצעות זריקה וחבישה, משם החלטתי לקפוץ לחמ"ל פשוט על מנת לבדוק באם קיים עיתון של יום שבת.  (אח"כ ניתן לקרוא לכך "אצבע אלהים").

בהכנסי לחמ"ל, לאחר מספר דקות, שמעתי בקשר את התצפית של ראס נצרני מדווחת על אנייה שנכנסה למפרץ אילת בנתוני תנועה צפוניים, תוך תיאור מבנה האניה וציון שמה :"אגיוס דמטריוס".  את השם הזה זכרתי עוד מהיותי קמ"ן שייטת 3 בשנת 1974, כאניה השייכת למחבלים, לא זכור לי הארגון אבל זה הדליק אצלי נורה אדומה גם בהקשר שלמחרת בערב זה ראש השנה, אילת תהיה מוצפת אורחים ולפי זמן ומרחב (מהירות 7 קשר) האניה עלולה להגיע לאילת בערב ראש השנה.

ביקשתי מאחראית המשמרת לוודא בשנית עם התצפית את שם האניה ודגל ואכן קיבלתי את אותה תשובה.  אמרתי לפפר שלדעתי זאת אניית מחבלים ויש לטפל בה עפ"י הנהלים של אניות חשודות.  פפר העביר זאת למפקד תורן חיל הים במצפ"י שם עשו בדיקה מול גשר מד"ן והתשובה שהתקבלה היתה שלמיטב ידיעתם האניה הזאת אינה שמישה ונמצאת בטריפולי בלבנון.

התשובה לא מצאה חן בעיני והרמתי טלפון לקצין תורן מד"ן – יחזקאל מנע (ב"ש) ושאלתי אותו מהיכן התשובה שהביא, תשובתו היתה שבדק מול גורמי פח"ע (לא זכור לי מי היה אז רמ"ד פח"ע) וגם מול הגורמים הרלוונטים באמ"ן.

לא הסכמתי עם הקביעה כיוון שנמצאת כאן אניה עם שם ודגל זהים ומאפיינים דומים למה שזכור לי ולכן אמרתי לפפר שיתייחס אליה כאניה חשודה תשובתו היתה שבמפקדת חיל הים וגם במד"ן אומרים שזה קשקוש.  התעקשתי והודעתי לו שזה על אחריותו.  עקב שתי הדעות הנוגדות שלי ושל מפקדת חיל הים המוצא היה לערב את מפקד חיל הים.

מפקד חיל הים דאז היה יומי ז"ל ונאמר שהוא נמצא במרינה בתל אביב.  להזכירכם, באותו זמן אין טלפון סלולארי ואין קשר זמין ומהיר, הקפיצו אליו את הרל"ש שלו (פיני שחף) ונוצר קשר טלפוני בין מח"י לחמ"ל זי"ס, יתכן ובאותה עת נכנס גם אבנר קורא לחמ"ל אבל איני בטוח במאה אחוזים.

קביעתו של מפקד חיל הים היתה ברורה לחלוטין. "אמינים עלי דבריו של קמ"ן זי"ס ויש להתייחס אליה כאניה חשודה".

עצירת האנייה

עקב כך ניתנה פקודה לנחתת  לרדת דרומה, לחסום את נתיב האניה ולבצע תשאול.  תוך כדי הנסיונות הללו, האניה החלה לבצע תמרונים מתחמקים ואז ניתנה לנט"ק הוראה לבצע ירי לפני החרטום ותוך כדי ביצוע ירי לפני החרטום נפלטה רקטה מסיפון האניה.  אז כבר היה ברור שהאניה חשודה ומפקד חיל הים הורה לבצע ירי לכיוון הגשר.  לאחר ביצוע ירי לכיוון הגשר הגיחו 7 אנשי צוות עם ידיים מורמות, אחד מהם היה פצוע בירך מהירי לאחר מכן הסתבר שהוא מפקד החוליה שמו חסאן.

המחבלים הורדו לס"ג ומשם מסוק שהמריא מבח"א 29 אסף אותם והביאם למרש"ל.

חקירת צוות האניה

במרש"ל התארגנתי לבצע חקירה ראשונית לצורך כך נעזרתי בסגן איציק תדהר מיחידה 504 (לימים אל"מ) ובמרפאת מרש"ל ביצענו את החקירה הראשונית תוך כדי טיפול במחבל הפצוע, הרופא שטיפל בהם היה סגן אריה אלדד לימים פרופסור, קצין רפואה ראשי וחבר כנסת.

המשימה שלהם כפי שעלתה מן החקירה, היתה להגיע לטווח של ירי קטיושות על אילת בערב ראש השנה (היו על האניה כוורות עם סה"כ 90 קטיושות מוסווים עם ברזנטים.  בבטן האניה היו חביות חומר נפץ במשקל כולל של 6 טון מחוברות ביניהן עם פתיל רועם.

לאחר שיגור הקטיושות אמורים היו לנטוש את האניה עם סירת גומי ולהגיע למעגן ינבוע בחוף הסעודי קרוב לגבול הירדני ושם להאסף.  את הגה האניה היו אמורים לנעול על מנת שהאניה תפגע באחד מרציפי נמל אילת ושם להתפוצץ.

באותו ערב, בערך בסביבות השעה 21:00 התקשר שר הבטחון דאז, עזר וייצמן וביקש לשוחח איתי ושאלתו היתה מדוע התעקשתי, תשובתי היתה "כי האמנתי במה שאני מתעקש".

החלטה להשמיד האנייה

כיוון שהאניה היתה ללא צוות וללא שליטה והיוותה סיכון בטיחותי לתנועת השייט בדרום מפרץ אילת הופנתה אליה אח"י רשף אשר נצטוותה להטביע אותה.  מפקד הרשף רצה להטביעה באמצאות טיל "גבריאל" אך נאמר לו להטביעה באמצעות תותחי 76 מ"מ וכך נעשה. הפיצוץ היה אדיר וההבזק נצפה בשארם.

למחרת בבוקר, ערב ראש השנה הגיעו לתחקיר הרמטכ"ל רפאל איתן מח"י יומי ברקאי וקצינים רבים וכך נגמר הסיפור.

(בזמנו היה תיק על הארוע הזה כולל הקלטות בידי מדור הסטוריה –  ליאת לרר).

אני מקווה שעזרתי לכם באינפורמציה ומאחל לכולכם שנה טובה ושקטה.

רצ"ב תמונת האניה כפי שפורסמה ע"י דובר צה"ל.

יהודה קוטיק

סא"ל יצחק שמיר – מפקד תורן במפקדת חיל הים

ערב ראש השנה ואני הצנוע מפקד תורן מצפ"י  מקבל דווח משמואל פרס ידידי המכהן בקודש תורן זי"ס על אוניה  בשם "אגיוס דמטריוס" שחולפת במעבר טירן צפונה ונטק בסיור מזהה ומדווח .

המצב מיתפתח כך אני ה"צנוע"דרך שמואל נותן הוראה לעצור אותה מידית מכוון שבהיותי מפל"ג בצפון חיפשנו אוניה בשם זה.

במטה יש קשר ישיר לאגם מטכ"ל לתורן חברי סא"ל י. גורן  שמעודכן. רמי"ם גדעון רז החליף דירה ואין לו טלפון.  מח"י "יומי" בים ללא קשר. ואני מול גורן מתאם עצירה.

מזיס מדווח מ.תורן שהאוניה לא מגיבה ואני מורה להם לבצעה ירי מול חרטום דווח חוזר אינה מגיבה. במקביל זי"ס מזניקה סטיל  לכוון ואני נותן לשמואל  פרס פקודה שהנט"ק יבצע ירי מכוון לגשר לעצירת האוניה התשובה היתה "השתגעת?"

ביקשתי שמפקד הנט"ק  יקים קשר מולי בת"ג זיהינו זה את זה ונתתי לו הוראת פתיחה באש ישירה לגשר תוך שהמע"ד לחוץ שנישמע הירי.  דווח שוטף לחמ"ל מטכ"ל והם מזניקים מסוק עם צוות הישתלטות האוניה עצרה אחרי ירי מסיבי בגשר.  הסטי"ל הצטרף ואבטח את ירידת צוות הישתלטות.

הממצאים הראשונים:  כוורת של 32 רקטות מוכנות לשיגור תחת כיסוי הברזנט בירכתים. ובמדור המיטען הקידמי כ-40 טון חומרי נפץ במנות עם הפעלה מרכזית.

צוות ההשתלטות עזב עם הצוות המפעיל את האניה. האניה ניגרפה לכוון מזרח עם הרוח כשהסטי"ל לידה.

מח"י יומי ברקאי הגיע למרינה בתל אביב, לאחר  שמשטרת החופים זיהתה היכטה שבה הפליג.  ובשיחת טלפון עודכן ונתן הוראה לטבע את האוניה.

4 פגזים ובזה תמה הפרשיה לא תחקירים לא מדליות ולפעמים קצת "פלברה" בענין

בחצות מוצ"ש שלמחרת מציינים את ערב ראש השנה.  הטלפון מצלצל בגשר חיל הים וקול גברי מבקש את מפקד תורן.  אני מזדהה

ונאמר לי "אתה נתת את פקודת העצירה באש? "  כן השבתי. "אז מדבר אתך עזר ויצמן שר הביטחון שלך,  בשם עם ישראל תודה על שנה טובה" וכך סיים את הפרשה.

בתחקיר מאוחר יותר שעשיתי התברר לי שהאונייה עברה שנה קודם לכן בתעלת סואץ לאחת מנסיכויות המפרץ. במפרץ התחמשה התארגנה לפיגוע מבלי שהמודיעין עלה על כך. הפיגוע תוכנן לראש השנה העברי מועד בו יש נופשים רבים על חוף הים באילת.

יצחק שמיר

25/9/15

תגובה של שמואל פרס לתגובה של יהודה קוטיק

אמש קראתי במקרה ההתיחסות של קוטיק לארוע תפיסת האגיוס דמיטריוס.

חייב לציין שזו פעם ראשונה שאני שומע הגירסה המופרכת הזאת.

נראה לי כמו “ סיפורי הברון מינכאוזן”, שקראנו בילדותנו.

לא זוכר שבתחקיר החיילי שהתקיים  במפקדת חיל הים כ- 10 ימים  אחרי הארוע הזה, מישהו העלה גירסה כזאת.

“במקרה הוא הגיע לחמ”ל ובדיוק שמע דיווח מהתצפית ואז הוא ממש הציל המצב.”

האמת כמובן לא דומה “לסיפורי קוטיק “, בלשון המעטה.

הוא לא הגיע במקרה, אלא הוזעק מהבית ע”י מד”ן כשהבינו שלא מתייחסים לנתונים שלהם.

כמובן שלא היתה כל אתראה של מד”ן על דפ”א כזו של הפתח. זו היתה מבחינתם הפתעה גמורה., ותיסכול מושלם.

הוא ישב לי על הראש וחפר בלי הפסק שאני אגרום לתקרית בינלאומית אם אמשיך בתהליך מעצר האוניה שלדבריהם היתה תמימה.

למעט נושא השימוש במסוק, שאכן לא היה זכור לי, הכל גיבוב של שטויות.

איך בדיוק התקשר אליו ישירות שר הבטחון? חלומות באספמיה!

מעיון בחומר התחקיר שנמצא בוודאי בענף הסטוריה, ניתן לשחזר נתיב האניה ולו”ז המעבר במיצרי טיראן.

זה קרה לקראת הזריחה או בזריחה ,בסביבות 6 בבוקר. כשהגעתי למשמרת ב – 1000, המטרה סומנה כסקאנק שנעלם לאחר מעבר המיצרים צפונה.

משלב זה החל התהליך שהתגלגל לארוע הדרמטי.

לטובת המורשת וההיסטוריה, כדאי לבדוק לפני שמעלים  לאתר סיפורי בדים.

שמואל פרס

——

תגובה של  יהודה קוטיק 10 בדצמבר 2016
סיפורי פרס (פפר) הינם זהים לסיפורי הברון מינכהאוזן. ישב בחמ״ל ואיבד את העשתונות.

לא בטוח שהתמונה אפילו עכשיו לאחר 40 שנים נהירה לו.

כאשר אני קורא הצהרה שיקרית כאילו אני אמרתי להפסיק את האש לעבר האניה, איני מוכן להשאר אדיש.

לולא אני, שהתעקשתי על כך שהאניה מסוכנת, היא כנראה היתה מצליחה לבצע את משימתה.

לגבי תפקודו, לא בכדי אבנר קורא נקרא להחליף אותו.

——