העברת נחתות בעת מלחמת לבנון סא"ל מיל מרדכי דקל

הרצליה, ‏24 אוגוסט, 2017

הנדון : סיפור השתתפות נחתות 36 מ' במלחמת לבנון הראשונה – 1982.

בחודש יוני 1982 לערך (לא ידוע לי מועד מדויק), במהלך מלחמת שלג גויסתי למילואים (השתחררתי מהצבא בפברואר 1982) יחד עם שני צוותות מילואים. המשימה הייתה להכשיר את שלושת הנטקים 36 מטר שעמדו על החוף באילת להפלגה דרך תעלת סואץ לאשדוד.

על פ-51 ויתרו והנטקים פ 53 ו פ 55 היו גם הם במצב תחזוקה ירוד. הורדנו את הנטקים למים והכשרנו אותם ככל שניתן להפלגה תוך יציאה להפלגות אימונים ובדיקת כשירות במפרץ אילת.

הנחתות נתקלו בים סוער במפרץ סואץ

עם סיום ההכנות להפלגה נאמר לנו שעלינו להמתין שבוע ימים ממועד הגשת הבקשה להפלגה בתעלה מאחר ועפ"י הנהלים יש לתת התראה של שבוע ימים להפלגת כלי שייט צבאי. המתנו עוד כיומיים שלושה ויצאנו לדרך.

{הערה|"מבצע אזרחות 2"יציאה 180313 יומן מדור היסטוריה ע' 215. א.ר.}

אני הפלגתי כמוביל זוג, מב"ב היה אל"מ משה אורון מפקד זירת ים סוף. מפקד הנטק השני היה סרן מיל הוגו שימרון (שורצמן).

במהלך ההפלגה במפרץ סואץ נתקלנו בים קשה מאוד שהתגבר ככל שעלינו צפונה, עקב הים הקשה נפגעו מערכות קשר ומכמים.

בנטק בו אני הפלגתי חדרו מים למכלי הדלק דבר שגרם ל"שאט דאון" כללי של כל מערכות הספינה לרבות מנועים ראשיים וגנרטורים. למרבה המזל הדבר ארע עם הגעתנו לצפון מפרץ סואץ דבר שאפשר הטלת עוגן! הייתה רוח צפונית חזקה ולקראת הבוקר הוריתי לנט"ק השני להתארגן לגרירה. דבר שהיה מאוד קשה לביצוע עקב הרוח הצפונית החזקה.

בעוד סרן הוגו שמרון מתארגן לגרירה הצליחו המכונאים להתגבר על תקלת חדירת המים ולהפעיל את המנועים והגנרטורים. הוריתי להרים את העוגן והתברר שהכננת יצאה מפעילות המצמד החליק. הבוסן הציע להרים את העוגן בידיים ואכן הצוות נפרש על כבל העוגן והצליח למשות אותו מהים!

במקביל הוקם קשר עם מנהלת תעלת סואץ – בתחילה לא ענו לנו בקשר כאשר התקשרנו אליהם עם הגעתנו לצפון המפרץ כפי שהנהלים מחייבים ורק לקראת בוקר התקשרה אלינו מנהלת התעלה ושלחה אלינו נתב.

{הערה| 201225 מעבר באגם המר הגדול 201600 מעבר באגם תמסח' מדור היסטוריה ע' 216. א.ר.}

היחס עם הנתבים המצרים היה קורקטי. כלל לא דומה להתרגשות והיחס המלבב שהיה מנת חלקנו כאשר הפלגנו, באותו כיוון עם הנחתות 60 מטר, בשנת 1979 לאחר הסכם השלום.

על רקע המלחמה בלבנון הייתה מטרת המעבר של הנחתות לים התיכון ברורה למצרים. יחד עם זאת הסכם השלום עמד במבחן והמצרים אפשרו את המעבר . הוגו שימרון מפקד הנטק מס' 2 מספר לעומת זאת, שהנתב שנפרד ממנו ביציאה מפורט סעיד איחל לו בהצלחה בהמשך … (ברור למה התכוון). הגענו לאשדוד והתקלות בספינות תוקנו ככל שניתן.

{הערה|הגעה לנמל אשדוד 211010 חוברת מדור היסטוריה ע' 217. א.ר.}

משימת איתור מקורות אש – כיומיים לאחר הגעתנו קבלנו משימה להפליג בזוג לכיוון החוף באוואלי בלבנון באור יום ולהתחזות כאילו אנחנו מתמרנים לקראת נחיתה, וזאת במטרה "לגרות" את תותחי החוף להפגיז אותנו ובכך לחשוף את מיקומם ולאפשר למטוסים לזהות אותם ולהשמידם. ההוראה הייתה להמשיך להפליג ממערב למזרח לכוון החוף אלא אם אנו מזהים פגיעות קרובות המסכנות את הנטקים.

כך יצאנו לדרך ועם הגעתנו לטווח תותחים בקרבת החוף קיבלנו הודעה על ביטול המשימה. הסתובבנו והתרחקנו עד שיצאנו מטווח המחושב של תותחים אם היו, חזרנו לכוון אשדוד ובכך הסתיימה פעילותינו במלחמת שלום הגליל.