אל"מ גדי שפי – פעולת מגבית 16במלחמת יום הכיפורים

2

                                         6 בפברואר 2015

 מגבית 16 תקיפת קומאר בע'רדקה

 22 באוקטובר 1973

שמי גדי שפי. אני אל"מ (דימ'), שירתי בחיל הים ופיקדתי על שייטת 13 בשנות השבעים. במהלך מלחמת יום הכיפורים הייתי סגן מפקד השייטת ובמסגרת זו פיקדתי על מבצע "מגבית 16" – מבצע סנוניות נשק בע'רדקה, במהלכה פגענו בספינת טילים מצרית. ברצוני להעמיד כמה דברים על דיוקם.

 גדי שפי מפקד המבצע דף 88 בסיכומי שייטת 13, פברואר 1974

גדי שפי מפקד המבצע דף 88 בסיכומי שייטת 13, פברואר 1974

תיאור המבצע

עם סיים שלב התכנון הודיעו אלוף (מיל') יוחאי בן-נון שהגיע לזירת ים סוף כדי לסייע, ואל"מ זאב מפקד הזירה, כי ברצונם להצטרף. ביקשתי את אישורו של אלוף ביני תלם, מפקד חיל הים לכך – והוא הסכים.  בשום מקרה זאב, לא תוכנן כמפקד המבצע, לא מונה לפקד על המבצע, וכל שנקבע היה שהוא מצטרף לסנונית לדבריו במעמד של חפ"ק.  בשום מקרה לא נקבע שיש לו סמכות מבצעית כלשהי במהלך הפעולה.

 

 

תא הצוות בסנונית נשק בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

תא הצוות בסנונית נשק בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

בדרך אל היעד הים סער מעט וזאב  ישב מכונס בעצמו ולא דיבר. במהלך הפעולה הוא דיבר פעמיים בלבד:

כלי השייט שהתגלה – בכניסה לכיוון המעגן בע'רדקה התגלה כלי-שיט ליד שונית הג'יפטון. החלטתי לבדוק במה מדובר, כדי לבחון אם מדובר במשהו שיחסום את דרכי החוצה.  זאב התנגד ודרש שלא אתעסק עם דברים שאינם המטרה עצמה – הספינה במזח המעגן.  לא קבלתי את עצתו והתברר כי מדובר בספינת הטילים עצמה, שהחליפה מקום עגינה.

ירי טילי נ"ט – ההתערבות השנייה הייתה לאחר ששני יורי טילי הלאו נכשלו כמה פעמים וזאב הציע עצמו כיורה. לא הייתה לו שום הכשרה לכך,  אמרתי לו "בשום אופן לא".  מאותו רגע זאב  לא אמר מילה עד סוף המבצע.

היתקעות בשרטון – בשלב מסוים הסנונית עלתה על ריף ונתקעה. כולם קפצו למים – זולת זאב שנשאר בירכתי הסירה. הוריתי לו לעבור לחרטום, כדי שמשקלו יסייע להרמת הירכתיים ולחילוץ הספינה.

התנהלות גמלונית – טרם היציאה היו לי חששות לקחתו כי הוא לא הכיר את הסנוניות החדשות. כעת התברר שהחששות מבוססים. הוא נחבט בראשו ממשקפת, ידו נכוותה מקנה המקלע הלוהט ורגלו דרכה על כפתור ההפעלה של מקלעי החרטום. צרור כדורים נורו מעל לראשי האנשים במים וכמעט הרג אותם.

סנוניות הנשק חוזרות לשארם א-שייח' בבוקר שלאחר הפעולה המוצלחת בע'רדקה

סנוניות הנשק חוזרות לשארם א-שייח' בבוקר שלאחר הפעולה המוצלחת בע'רדקה

סיכום – תועלת זאב  לא הביא לי בסנונית  ולמרות כל זאת מילאתי את המשימה כפי שנדרשתי על ידי ביני תלם. שרפנו את הקומאר וחזרנו הביתה בריאים ושלמים.

 לתפארת מדינת ישראל,  חיל הים ושייטת 13

בכבוד רב                                אל"מ דימ' גדי שפי

 

הערה: מכתבי זה מתייחס בקצרה לכתוב בספרו של זאב  על המבצע הנ"ל.  ברצוני להדגיש שד. ק. היה אז לוחם מן השורה, ושלא ככתוב בתצהירו, הוא לא נכח בשלבי התכנון של המבצע אלא עסק באותו זמן בהכנת כלי-השיט.  כל תיאוריו באשר למהלך האירוע משוללי כל יסוד. גדי שפי.

חלק מראיון לאורי מילשטיין 14 באפריל 1984

הפעולה האחרונה בערדקה היתה כולה רעיון של יוחאי בן נון אלוף מיל', מפקד חיל הים ומש"ט 13 בעברו. הוא אמר, "ניקח סירות, נגיע עד הסטי"ל המצרי, נשים עליו מטען ונסתלק."

אז הגיעה הבזוקה האמריקאית ואף אחד לא ידע איך אוכלים את זה בכלל. במהלך המלחמה נוצרה מזה פעולה. היות ואני הייתי בערדקה יומיים קודם, ויריתי למטרה, אבל לא הורידו אותה, ואני אמרתי לביני שזה נראה לי  פעולת התאבדות. הוא ענה לי: "אדוני הנכבד, אתם אמרתם שאתם יכולים לעשות את זה, גרמת לי להוריד לשארם סירות שלא גמרו את הפיתוח שלהן,  עלית לצפון וטרטרת לי את השכל,  והיות ששכנעת אותי לעשות את כל הדברים האלה,  עכשיו תואיל להטביע את הסטי"ל הזה ולא מעניין אותי איך תעשו זאת".

עניתי לו שאנחנו מתים מעייפות. חזרנו באותו בוקר ואני לא אתן לצאת היום. זו התאבדות.  הוא ענה שהוא מוכן לתת לי עד מחר בערב.  זה היה 22 באוקטובר התאריך שבו טובעה "אל-אמיר פארוק" בסירות נפץ על ידי יוחאי בן נון ואנשיו במלחמת השחרור.  ויוחאי דרש לצאת למבצע. גם זאב הודיע שהוא יוצא. הם התעקשו ודרשתי שיקבלו אישור מביני תלם.

יצאנו עם דבור ושלוש סנוניות. זאב  היה אתי בסירה והבטיח שיתן לי רק הוראות של חפ"ק. את יוחאי החזרתי באמצע הדרך, כי הסנונית שהפליג עליה התקלקלה. הוא לא יסלח לי כל חייו על זה, למה אצלו התעורר כל העניין הנוסטלגי והרעיון למבצע  היה כולו שלו.

כתב עיטור המופת לגדי שפי על פיקוד הכח בהטבעת ספינת טילים מצרית בע'רדקה

כתב עיטור המופת לגדי שפי על פיקוד הכח בהטבעת ספינת טילים מצרית בע'רדקה

זה היה המצב כשעמדנו בכניסה לע'רדקה, לפנות בוקר, וראינו צללית של כלי שיט. זאב ניסה לתת לי הוראות להמשיך ולהתקדם.  היה ויכוח קצר. אמר שהוא נותן לי הוראה של חפ"ק. עניתי לו  שמכשיר הקשר מקולקל.  הוא דרש ממני להמשיך להתגנב פנימה ואני אמרתי לו שאני לא משאיר מאחור שום כלי שיט שיכול להזיק לי. ראשית אבדוק מה הכלי הזה. ואז הסתבר שזה הסטי"ל ונגמר הויכוח.

הוא לא דיבר כל הדרך. אחרי שירינו, את ה"לאווים" (הבזוקות) ופגענו, וזה סיפור בפני עצמו, עלינו על שרטון. גמרתי להסתער על הסטיל כי לא הייתי בטוח שתטבע ורציתי להתקרב לדופן ולזרוק עליה מטען של 4.5 ק"ג. ועלינו על שרטון. קפצתי למים וניסיתי לדחוף. ראיתי שזה לא הולך וקראתי לשאר החבר'ה לרדת. זאב נשאר על הסירה. אחרי זה הוא כמעט הרג אותי. הוא החל לירות עלי עם המקלעים. בקיצור, היה מבוהל ומפוחד. הוצאנו את הסירה ויצאנו משם כשכבר היה אור יום. אף אחד לא ירה עלינו. זה היה מזלנו.

גדי שפי

תוספת: מפקד חיל הים ציין לשבח את הצלחתו של גדי שפי שקיבל את עיטור המופת על תפקודו כמפקד הפעולה בע'רדקה.

נוסח הצל"ש:

"במהלך קרבות מלחמת יום הכפורים פקד סא"ל גד שפי על כוח שחדר לאזור מעגן ע'רדקה שבים-סוף. הכוח עמד במשימתו, אגב שימוש בשיטה ובאמצעים מאולתרים והשלים משימתו על-אף השמירה המוגברת של האויב. בפעולתו זו גילה אומץ-לב, קור-רוח כושר-מנהיגות ודבקות במשימה למופת."

 יהי זכרו ברוך! א.ר.
דרישה להסרת המאמר
בחול המועד סוכות הגיע מכתב התראה מעו"ד המייצג את זאב שדורש להסיר את המאמר מהאתר. ובמקומו לכתוב התנצלות והצהרה ש"ידוע לי  שמפקד הפעולה היה זאב ולא שפי." התייעצתי עם מספר חברים והמסקנה  שלא ניתן להסכים לדרישה. הסרת מאמר היא זכותו של מי שכתב אותו. התנצלות צריכה להיות אמתית ולא כתוצאה מסחיטה.
כמערכת אנו מחויבים שהכתוב יהיה בעברית נקייה והמתואר בו לא יהיה שקרי בעליל. מחוייבותנו מולאה: גדי שפי זכור לטוב כאדם צנוע וישר. עובדת היותו מפקד הפעולה זיכתה את שפי ב'אות המופת'. חוברת תחקירי שייטת 13 שלאחר המלחמה מתארת את שפי במפקד הפעולה ואת זאב כנילווה.
לגבי תיאור ההתרחשות בסנונית שמספר גדי שפי. איני רוצה  לשפוט מה נכון ואיך צריך להתנהג בסנונית. וגם אם תבוא תגובה שאינה מקבלת את התיזה המרכזית של המאמר לא אחסום אותה.
תשובתנו המנומקת הועברה על ידי עורך דין אך לא סיפקה את זאב שדרש לפרסם באתר 4 מאמרים ללא צנזורה. גם לכך שלחנו תשובה שלילית. אתרנו פתוח לסיפורי ימאים לא חייבים להסכים אחד עם השני. אך לא  נכניס מאמרים  תחת סחיטה.
במידה ותגיע תביעה משפטית אני רואה את כולכם כצד שלישי מעורב.
בברכת הימאים עוד נשוב נפגש על המים.
אלי רהב 6 בנובמבר 2018
תוספת:  ההיסטוריון ד"ר אורי מילשטיין, 24 אוקטובר 2018.אלי שלום!קראתי ואין לי עניין וזמן להתעסק אתו.לגופו של עניין זה שאלמוג אינו יודע שהתקיים ראיון כזה אינו מעלה ואינו מוריד.הריאיון היה מוקלט  ומה שבידך הוא תמלול ואישיותי אינה מעלה ואינה מורידהלעדות של גדי שפי. במקרה של משפט אני יכול לבוא לבית המשפט להעיד שראיינתי אותוולא אלמוג ועורך דינו ישפטו אלא השופט. בהצלחה  אורי מילשטיין

סא"ל דימ' איתן ליפשיץ  24.11.18

אלי היקר שלום רב. כשנה לפני שגדי נפטר ישבתי אצלו בבית לשיחות נוסטלגיה. במסגרת הזיכרונות הוא  סיפר לי מה קרה בע'רדקה:

אחרי מספר יריות של "לאוו" האחרונה פגעה והדליקה את הסטי"ל. בשלב זה כשהחלו בנסיגה עם הסנונית התברר שהם יושבים על שרטון. גדי קפץ למים והחזיק בחרטום הסנונית, נתן פקודה לכולם לרדת למים ולדחוף את הסנונית מהשרטון  וכך עשו כולם פרט לזאב שנשאר על הסירה. גדי צעק על זאב שירד למים. במהלך הירידה של זאב הוא דרך על ההדק החשמלי. הראש של גדי מצא את עצמו בין שני צרורות של  המקלעים המקבילים. הצוות הוריד את הסנונית מהשרטון ונסוגו.

עד כאן מה שסופר לי . מזלו של גדי שלא נתן לזאב להשתלט עלהפעולה.  גדי היה חבר קרוב שלי אל תיתן שיפגעו בשמו.

בברכה    איתן ליפשיץ 22 נובמבר 2018

אלי , ערב טוב  אני המום, אך לא מופתע.  דרישת עורך דינו של מח"י לשעבר, מוסיפה עוד תימוכין לשלל הטענות של פקודיו על התנהלות שאיננה מתאימה  לקצין וג'נטלמן. חבל לי שכך הדבר.  מחזק את ידך בדחיית הדרישה של עורך דינו.  צר לי שרק כעת ראיתי את פנייתך מיום 13 בנובמבר  בברכה  גדי שכטר 26 נובמבר 2018

לכל המעונין

אני ישראל דגאי ר״סן(מיל לשעבר) מ״א 2013965.

אני פקדתי על סירה מספר 2 במגבית 16 וכמו כן השתתפתי בשאר פעולות השיטת בגיזרת ים סוף במלחמת יום הכיפורים(אז בדרגת סגן מיל).

כמה עובדות לגבי פעולות אלו,ראשית כולם תכננו והיו בפיקוד של זאב אלמוג (פיקוד מהח״פק על שלשת הראישונות ובשטח על הרביעית),

הפעולה הרביעית (מגבית 16) ניראתה לי כפעולת התאבדות אולם מרגע שמפקד הזירה הודיע על הצטרפותו לכח הבנתי את חשיבות המבצע,

לי אישית היה הרבה פחד עם המבצע, פעם רביעית באותו יעד,נשק לא מוכר,שיטת פעולה שלא תרגלנו בעבר,אישה בהריון בסוף חודש תשעי(הבת נולדה ב6/11/73),תינוק צעיר.הצטרפותו של זאב למבצע נסכה בי ביטחון בשני מובנים א;חשיבות המבצע,ב; סיכויי ההצלחה והחזרה בשלום.

הסירה שלי התקלקלה בדרך ליעד וקיבלנו הוראה מהפיקוד להתחלף עם הצוות של יוחאי ושהוא יחזור לשרם עם הסירה המקולקלת(החלטה מאד נכונה לדעתי עד ל 1972 הייתי מפקד יחידת הסירות).

אינני יודע על ההתנהלות בסירת הפיקוד(לא ההיית עליה)אבל ממה שראיתי כל המבצע התנהל למופת,מלבד החלטה אחת להסתער על הסטיל שהביאה לעליה על הריף,

הסירה שלי גררה את סירת הפיקוד לשרם(ברך ימין נדפקה על הריף ולא היה להם שליטה על ההגה),

ישראל דגאי

ישראל דגאי

ברצוני להדגיש, ההיית קצין מיל בזמן מלחמת יום הכיפורים,כקצין ההיית שותף לתיכנון ולתדריכים,חלקו של זאב בכל אלו היה עיקרי(לי זה היה מובן היות וכל תפקודי בסדיר היה תחת פיקודו),

כל נסיון להמעיט או לזלזל בתרומתו של זאב לפעולות השיטת בזירת ים סוף במלחמת יום הכיפורים(ובעיקר במגבית 16)ניראה לי כמגוחך על גבול הטפשות.

בברכה רס״ן מיל(לשעבר)ישראל דגאי 2013965 /לוחם קצין בשיטת 13

מאשר לפרסם את התגובה שלי באתר המורשת הימית.

שתף.

אודות המחבר

2 תגובות

  1. סוף סוף האמת ,חבל שפורסם אחרי מותו של גדי ולכל מספרי סיפורי גבורה "גם חרה צפה אחרי האוניה אמרה היפלגתי"

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות