עשרה נמלים חדשים במצרים, אליהו דקל דליצקי

0

פיתוח תשתיות אזרחיות במצרים

פרק שישי – פיתוח עשרה נמלים – צבאיים ואזרחיים – במצרים.

אלי דקל-דליצקי 22.05.2019

מבוא

בשנת 2015, לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא במתוכנת לפיתוח מצרים". זוהי תוכנית גרנדיוזית המקיפה תחומים רבים, כגון פיתוח מרחב תעלת סואץ וכריית נתיב שיט נוסף על התעלה באורך 35 קילומטר ("מעקף איסמעליה"), כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, בניית עיר בירה חדשה שתחליף את קהיר, פיתוח סיני ועבודות פיתוח רבות נוספות.

פרק נכבד בתוכניות הפיתוח הוא פיתוח חמישה נמלים, שלושה מתוכם בסיני ושני הנותרים בצפון מפרץ סואץ. שלוש שנים מפרסום התוכנית, "יצאתי לשטח"[1] לבדוק מה מתבצע ובאיזה קצב. החלק הראשון של הבדיקה כלל את הנמלים בסיני ופורסם בדצמבר 2019.[2] במאמר זה אפרט על אודות שני הנמלים המיועדים לפיתוח בצפון מפרץ סואץ ואסכם את נושא פיתוח הנמלים.

במהלך בדיקתי את מיזמי פיתוח הנמלים האזרחיים במצרים, התברר לי כי נושא פיתוח הנמלים האזרחיים הוא רק חלק קטן ממהלך גדול שבמרכזו עומדים הקמה ופיתוח של חמישה נמלים צבאיים, כך שבמצרים כיום עוסקים במקביל בפיתוח עשרה נמלים.

מאמר זה מסכם את כלל עבודות פיתוח הנמלים הצבאיים והאזרחיים במצרים.

רקע היסטורי

למצרים (למעט סיני) חופים לאורך של כ־1,800 קילומטר בהם למעלה מ־10 נמלים גדולים לסחר בין־לאומי ולהחזקת חיל הים המצרי הגדול (השישי בגודלו בעולם) ועוד כמה עשרות נמלים קטנים ומעגנים המשמשים לדיג ולתעשיית הנפט.

בימיו של הנשיא מובארכ יצאה מצרים בתוכנית כלכלית גדולה לפיתוח אזור תעלת סואץ כאזור סחר בין־לאומי.[3] אחד ממרכיבי התוכנית היה לפתח גם את האזור שמדרום לנמל סואץ, הכולל את נמל עדביה ואת אזור עין סוחנה בנמצא כ־40 ק"מ מדרום לסואץ ובעת ההיא היה בו, עוד מתקופת הנשיא סאדאת, נמל גדול לנפט המיועד להידחף בצינורות לכיוון אלכסנדריה.[4]

אחרי הפלת שלטונו של הנשיא מובארכ, עלה לשלטון, בינואר 2012, הנשיא מוחמד מורסי. זמן קצר אחרי שנבחר, יצא בתוכנית פיתוח מקיפה שכללה בין היתר גם את המשך פיתוח הנמלים מדרום לסואץ.

התוכנית האזרחית לפיתוח הנמלים במצרים[5]

בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016 בנושא "מגה תוכניות לפיתוח מצרים", נמסרו גם התוכניות לפיתוח שני נמלים במצרים (וגם שלושה נמלים בסיני שפורטו במאמרי[6] מדצמבר 2018), כדלקמן:[7]

  • הרחבת נמל עדביה.
  • הרחבת נמל עין סוחנה.

ומה קורה היום – כשלוש שנים לאחר פרסום התוכניות?

נמל חדש בעדביה

נמל חדש בעדביה

הרחבת נמל דשנים באל־עדביה. באל־עדביה אשר מדרום לסואץ ישנם כיום ארבעה נמלים (מצפון לדרום): נמל דיג ומטענים כלליים; הנמל החדש לדשנים ולמוצרים פטרו־כימיים; נמל הדשנים והמוצרים הפטרו־כימיים הישן; והנמל הצבאי. עוד בשנת 2011 בעת שלטונו של הנשיא מובארכ החלו המצרים בעבודות להרחבת נמל הדשנים, בבניית הרציף הצפוני החדש. וארבע שנים לאחר מכן, החל בבניית הרציף הדרומי. כיום (אפריל 2019) בניית הרציפים עומדת בפני סיום, אך טרם הוחל בהפעלת הנמל החדש.

אני משער כי התוספת הנכבדה של הרציפים המוקצים לטובת הדשנים תאפשר למצרים "חלוקה מחדש" של הרציפים בין נמל הדשנים הישן לבין הנמל הצבאי לצורך הגדלת הנמל הצבאי. השערתי זו מבוססת על ההנחה שהתעצמות הגדולה של חיל הים המצרי מחייבת גם את הגדלת הרציפים, ותעשיית הדשנים באזור יכולה להרשות לעצמה לוותר על חלק מרציף הדשנים הישן לטובת חיל הים המצרי.

 

נמל עין סח'נה

נמל עין סח'נה

הרחבת נמל הנפט בעין סח'נה. עוד לפני שנת 2005 (אין תאריך מדויק יותר), בנה הנשיא מובארכ בעין סוח'נה (כ־39 ק"מ מדרום לסואץ) נמל גדול ובו שני מעגנים. המעגן הצפוני נועד למטענים כלליים ולמכולות. מעגן זה משמש גם את מפעל הסוכר הנמצא בסמוך. המעגן הדרומי משמש לטעינת דלק ולפריקתו. לאחר אפריל 2016 הוחל בעבודות להכפלת מעגן הנפט (ראו צילום להלן). נכון ליוני 2016 נראה שהעבודות עומדות בפני סיום.

בניית נמלים בסיני

את בפרק השני של סדרת מאמריי העוסקת בתוכניות הפיתוח של מצרים, הקדשתי, כאמור, לפיתוח הנמלים בסיני, אך לצורך קבלת תמונה של כלל העבודות לפיתוח הנמלים במצרים אחזור על עיקרי הדברים:

המצרים פועלים כיום לבנייה או הרחבה של שלושה נמלים בסיני:

  • אל־עריש – בצפון סיני
  • א־טור – בדרום סיני, בגדה המזרחית של מפרץ סואץ
  • פורט פואד – בצפון מערב סיני.

הנמלים באל־עריש ובא־טור מיועדים לשמש נמלים למטענים כלליים ואילו הנמל בפורט פואד מיועד לשמש נמל לסחר בנפט ומוצריו. שלושה נמלים אלו מיועדים, על פי פרסומים מצריים גלויים, לשמש נמלים אזרחיים. למרות זאת, וללא תימוכין משום מקור מידע, אני משער כי נמלים באל־עריש ובא־טור ישמשו בצורה כזו או אחרת גם את חיל הים המצרי. השערתי זו מבוססת על כך שאיני מוצא, בעת הזו, צורך כלכלי בהרחבת הנמלים בסיני.

 בנייה או הרחבה של נמלים עבור הצי המצרי

מאז שתפס נשיא מצרים, עבד אל פתח א־סיסי, את השלטון במצרים, החל צבא מצרים במסע רכש אמצעי לחימה שבמרכזו עומד הצי המצרי. הצי המצרי הוא הצי הגדול ביותר בים התיכון ועומד במקום השישי ברשימת הציים הגדולים בעולם. הצי כולל כיום למעלה מ־260 כלי שיט מסוגים שונים (לעומת 65 כלי שיט בצי הישראלי) ומביניהם שתי נושאות מסוקים, צוללות חדישות ועוד. לפרטים, ראו מאמרי "פרק 13 – מצרים זרוע הים, סקירה כללית וסיכום תוכניות רכש" מאפריל 2018.

כחלק מהתעצמות הצי המצרי נבנים כיום שני נמלים חדשים. האחד והגדול שבהם בים התיכון והאחר בים האדום. כמו כן מבוצעות פעולות הרחבה משמעותיות בעוד שלושה נמלים נוספים. יש לזכור כי בשעת חירום, הצי המצרי יכול לעשות שימוש גם בנמלים האזרחיים הרבים הפרושׂים לאורך חופי מצרים. להלן פירוט הנמלים הנבנים או המורחבים במצרים:

נמל חדש לצי המצרי באל נגיילה

נמל חדש לצי המצרי באל נגיילה

בניית נמל חדש לצי המצרי באל־נגיילה. מצפון לעיירה אל־נגיילה El Negaila)) הנמצאת כ־70 ק"מ ממערב למרסה מטרוח וכ־135 ק"מ ממזרח לגבול מצרים-לוב, הולך ונבנה נמל גדול. במקביל, על החוף, נבנה מחנה צבאי המשתרע על שטח של לפחות 4X2 ק"מ. המחנה בשלבי בנייה ראשוניים וכבר כיום הוא כולל כ־12 מבני מגורים לחיילים, ארבע קומות בכל אחד, מבני משרדים גדולים, מסגד, מחסני תחמושת, ואגף גדול לאחסון רכב וציוד. להערכתי, הנמל החדש ישמש כבסיס עבור הצי המצרי ויאפשר לו שליטה טובה יותר על נתיבי השיט במרכז הים התיכון.

ריחוקו היחסי של הבסיס החדש משדות הגז הגדולים של מצרים בים התיכון וקרבתו היחסית לגבול הלובי מצביעה, לדעתי, כי פני הצי המצרי לשליטה בנתיבי השיט בים התיכון. הגנת מתקני הגז בים תוטל כנראה על כוחות הצי הערוכים בנמלי הצי הקיימים זה מכבר בים התיכון (אל עריש[8] (?), פורט סעיד, אבו קיר, ראס אל־טין ומרסה מטרוח).

רציפים חדשים באבו-קיר

רציפים חדשים באבו-קיר

בניית מעגנים חדשים בבסיס הצי המצרי אבו קיר. מעיון בצילום לוויין שצולם בדצמבר 2018, עולה כי בבסיס הצי המצרי באבו קיר אשר נמצא כ־24 ק"מ ממזרח למרכז אלכסנדריה, מתקדמות העבודות לבנייתם של שני מעגנים חדשים. אף שהעבודות טרם הסתיימו, עוגנת במעגן הצפוני אחת משתי נושאות המסוקים מדגם מיסטרל שנרכשו מצרפת. בסיס חיל הים המצרי באבו קיר הוא, למיטב ידיעתי, הבסיס הגדול ביותר של הצי המצרי ובמעגניו הרבים עוגנות אוניות מלחמה רבות מסוגים שונים. בין מחנות הצבא הרבים באבו קיר נמצאת גם האקדמיה לקצינים של חיל הים המצרי.

בניית מעגן מקורה לצוללות בנמל ראס א־טין – אלכסנדריה. באוקטובר 2017 חנך הנשיא א־סיסי את המעגן המקורה לצוללות בנמל הצבאי ראס אל טין באלכסנדריה.

הרחבת בסיס הצי המצרי בספאג'ה. ספאג'ה משמשת עוד מימי הנשיא סאדאת, הבסיס המרכזי של הצי המצרי בים האדום וככל הנראה שם ממוקמת מפקדת זירת ים סוף. בשנים האחרונות מבוצעות בספאג'ה פעולות נרחבות לבניית תשתית צבאית. התשתית כוללת הרחבת המעגנים הצבאיים ובניית מתקנים על החוף המשמשים במישרין או בעקיפין את הצי המצרי. להלן הפירוט:

  • כחמישה ק"מ מדרום לבסיס הצי הישן בספאג'ה יש מזח באורך 520 מטר. לאחר שנת 2011 החלו המצרים בבניית שני מזחים: האחד באורך של כ־240 מטר והאחר, הסמוך אליו, באורך של כ־370 מטר. בניית הרציפים הסתיימה, ונראה כי לפחות אחד מהרציפים ישמש את הצי המצרי.
  • ממזרח לרציפים נמצא, זה מכבר, אחד משני המרכזים הלוגיסטיים של הצי. בבסיס זה מבוצעות בשנים האחרונות פעולות הרחבה שונות, הכוללות בין היתר, בניית מחסני תחמושת תת־קרקעיים ומאגרי דלק נוספים.
  • הוכפל מחנה הקבע של הצי בספאג'ה, שבו שוכנת ככל הנראה מפקדת חיל הים המצרי בים האדום.
  • בזמן כלשהו אחרי 15 במרס 2013, הוחל לבנות על שפת הים האדום, מחנה צבאי השוכן כ־ 17 ק"מ מצפון לבסיס הצי. בניית המחנה הסתיימה בפברואר 2017. להערכתי, בסבירות של 60%, ישמש הבסיס מחנה קבע ליחידת קומנדו ימי בהיקף של כגדוד.
  • בסוף שנת 2016 הוחל לבנות בספאג'ה מאגר דלק אסטרטגי תת־קרקעי בקיבולת משוערת של כ־120 מיליון ליטר דלק. בניית המאגר הסתיימה באוגוסט 2017. מאגר זה מתווסף על מאגר בקיבולת משוערת של כ־60 מיליון ליטר דלק שנבנה בשנת 1972 על ידי הנשיא סאדאת, כחלק מהכנותיו למלחמת יום הכיפורים. מאגרי הדלק האסטרטגיים נועדו לשמש את כלל צורכי הדלק של מצרים בשעת חירום. בניית המאגרים דווקא בסאפג'ה מצביעה על החשיבות שהמצרים מייחסים לבסיס הצי במקום.

בניית מעגן חדש לצי בראס בנאס. בדיווח ממקור גלוי[9] נמסר שבראס בנאס שלחוף הים האדום (סמוך לגבול מצרים-סודן) נבנה נמל חדש. הדיווח לווה בצילום לוויין. לצערי, איני מזהה את המקום. ייתכן שהמקום המופיע בצילום הוא באזור המרוחק מראס בנאס שמשם אין בידי צילומים עדכניים.

סיכום

פיתוח הנמלים האזרחיים במצרים בשנים האחרונות, עומד בקדמת מיזמי הפיתוח הכלכליים של מצרים. רובו של מיזם זה (למעט הנמלים באל־עריש ובא־טור שסיני) הוא חלק מהמיזם הגדול לפיתוח פרוזדור תעלת סואץ ולהפיכתו למרכז סחר עולמי ולאבן הראשה בכלכלת מצרים. בשלב זה בוצע רק חלק מעבודות התשתית לפיתוח הנמלים, ופיתוח נמל הנפט הגדול בפורט פואד נמצא בראשיתו. אין בידי לוחות הזמנים לביצוע פיתוח הנמלים, אך להערכתי, העבודות מתקדמות בקצב איטי. כך או כך, אין באפשרותי להעריך מתי תסתיימנה העבודות והאם התקוות שמתכנני המיזם הגדול הזה תתגשמנה, ויחול מפנה בכלכלה הרעועה של מצרים.

לעומת הקצב האיטי שבו מתקדמות העבודות לפיתוח הנמלים האזרחיים, אני עומד משתאה אל מול הקצב והיקף העבודות לפיתוח הנמלים הצבאיים. אינני מכיר עוד מדינות שבזמן שלום מקימות במקביל חמישה נמלים צבאיים הכוללים מתקני חוף רבים. כנראה שהמשאבים מופנים לטובת פיתוח הנמלים הצבאיים על חשבון פיתוח הנמלים האזרחיים

סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי

סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקh

כך או כך, לא ברור מדוע מדינה ענייה, חסרת אויבים משמעותיים המאיימים עליה מבחינה צבאית, "שופכת" מיליארדי דולרים על רכש אמצעי לחימה ועל פיתוח של תשתיות ענק עבור צבאה.

הערה לסיכום:

מכיוון שהידע שלי בנושא ים מוגבל ביותר, העברתי את המאמר שלעיל לעיונו ולהערותיו של תא"ל (בדימוס) אלי רהב. תא"ל רהב שימש במגוון תפקידים בחיל הים, פיקד על טרפדות וספינות טילים. במלחמת של"ג שימש כראש מספן ים. מאז שפרש לגמלאות, אלי עומד בראש האתר לשימור המורשת הימית.

 

לכבוד סא"ל (בדימוס) אליהו דקל                                                            21 במאי, 2019

הנדון: נמלים במצרים

טיוטת מאמרך מ־30 באפריל 2019

קראתי את טיוטת המאמר והחכמתי, ולהלן התייחסותי.

אני מציע לראות את בניית הנמלים כחלק מהתפיסה המצרית הרואה את מצרים כמעצמה ימית, וכמיצוי לקחים ממצבים קודמים. הבנייה וההתעצמות אינן בהכרח מכוונות נגדנו, אך לעוצמה א־סימטרית בים יכולה להיות משמעות רבה בעתיד.

מצרים יושבת על חופים ארוכים בים התיכון ובים האדום. היא מחזיקה ומפעילה בין הימים נתיב מעבר בעל משמעות כלכלית ברמה עולמית. בניית הנמלים מספקת פרנסה ומשפרת את מצב הקיום למיליוני מצרים. הצי המצרי הוא הגדול ביותר בים התיכון. הוא בונה את עצמו כך שיוכל לבצע את מרבית המשימות שעשויות להיות מוטלות על צי מלחמה – להגן על חופי מצרים ועל השיט אליה. ביכולתו למנוע מציים אחרים, וישראל בכלל זה, שימוש בים. ביכולתו להפעיל כוח פשיטה לנחיתה באיגוף ימי.

הערכת האיום שהמצרים רואים מצד ישראל נותנת משקל מועט לכוח הימי הישראלי. היתרון האיכותי שהפגין חיל הים הישראלי במלחמת יום הכיפורים היה תופעה מקרית. הצי המצרי כיום מפעיל חימוש מזרחי ומערבי באיכות מהמעלה הראשונה. בצי המצרי עלתה כמות כלי הלחימה, ואילו בחיל הים הישראלי קטנה משמעותית. גם מהירות ההפלגה של הספינות הישראליות קטנה. חימוש הצוללות המצריות בטילי הרפון אמריקאיים נותן להן יכולת תקיפה משמעותית ביותר. הנמלים הצבאיים מהווים מכפיל כוח ומאפשרים תדלוק, תספוק וגיחה חוזרת. בניית הבסיסים משפרת את יכולת אבטחת חופי מצרים בים התיכון. בניית בסיסים מבוצרים רחוקים מישראל מקטינה את האיום הנשקף מחיל האוויר הישראלי. ההשקעה בנמלים המרוחקים מחזקת את היכולת להפעיל סגר ימי.

הצי המצרי מרגיש ביטחון בשיטת פעולה זאת לאור הצלחתו במלחמת יום הכיפורים להפסיק את השיט לישראל בים האדום. ההיערכות בים האדום מאפשרת לחזור על ההצלחה. הנמל הצבאי באל נגיילה מקל על הגישה לנתיבי השיט לישראל וממנה בים התיכון.

לסיכום, מצרים הינה מעצמה ימית הנמצאת בהתחזקות. ישראל נראית כמוותרת על צי הסוחר ומחלישה את זרוע הים נמצאת בסיכון.  הלוואי ואתבדה.

בברכה   תא"ל (בדימוס) אלי רהב

הערות שוליים

[1] ה"יציאה לשטח" מבוצעת באמצעות סריקת צילומי לוויין. זוהי ,לדעתי, הדרך האמינה והזולה ביותר לבדיקה מסוג זה.

[2] דקל, א'. פיתוח תשתיות אזרחיות במצרים. פרק שני – פיתוח הנמלים בסיני.

[3] על פיתוח אזור תעלת סואץ אפרט במאמר נפרד.

[4] קו צינורות הנפט עין סוחנה-סידי כריר שממערב לאלכסנדריה (קו סומ"ד).

[5] מבוסס בעיקר על המאמר "מגה פרויקטים לפיתוח מצרים" מאת הד"ר אחמד אבו אל־חסן זראד מיום 03.04.2016

http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us

[6] דקל, א'. פיתוח תשתיות אזרחיות במצרים. פרק שני – פיתוח הנמלים בסיני.

[7] האמור להלן הוא שילוב של מה שמתבצע כיום עם הדברים הבלתי ברורים לעיתים בתוכנית שפורסמה בשנת 2016.

[8] נמל אל־עריש מופיע ברשימת הנמלים המיועדים לפיתוח במסגרת ה"מגה תוכניות לפיתוח מצרים" ולכאורה נועד הפיתוח לצרכים אזרחיים. אני מעריך שהנמל, לפחות בחלקו, ישמש גם את חיל הים המצרי.

[9] https//nziv.com/brief/12516

 

 

שתף.

אודות המחבר

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות 2015-2014 © | תנאי שימוש | פרטיות