מניעת פגיעת נפאלם בטנק במעוז בודפסט
והערכה למערך המשולב של מעוז בודפסט 2 בינואר 2023
1 רקע סמוך לפרוץ מלחמת יום הכפורים מוטי אשכנזי מפקד מעוז בודפסט מינה אותי לסגנו. בהיותי מפקד המשמרת ב"בודפסט" ב- 9 באוקטובר 1973. ניהלנו פעילויות אוויר וים, וכן העברנו טנק ממקומו לצורך תדלוק, ובכך באקראי, באותה משמרת מנענו פגיעת נפאלם בטנק שלנו. זו לא הייתה משמרתי הראשונה בבודפסט. מוטי אשכנזי שווידא קיום צרכי הלוחמים, שלח את המ"מ וצוות הטנק שלו לשינה במיטות בבונקרים. לאחר מכן, מוטי אשכנזי מסר לי את המשמרת והלך לישון בבונקר הסמוך לעמדת התצפית. התצפית כללה עמדת פריסקופ מוגנת, עם קשר חוץ ואינטרקום לבונקרים, וכן עמדה פתוחה.
הטנקים :- במעוז היו שני טנקי "מגח-3" שהשמידו ביום הראשון למלחמה את כוח השריון המצרי, והודות לכך מעוז בודפסט שרד. לאחרונה למדתי על יכולות הנפאלם נגד טנקים, והפנמתי שבמשמרתנו מנענו פגיעה מהותית בטנק שלנו. טנק זה המשיך לחיות ולהילחם עד סוף המלחמה.
מה הניעני להציע למט"ק לתדלק את הטנק:- הטנקים הגיעו אלינו מבסיס בלוזה על זחלים, ותמרנו בקרב. בנוסף, בעת הפגזות, הטנקים נעו מחוץ למעוז, ושינו מקום כשנשמעה יציאת פגז אויב.
נפאלם הוא:-תערובת חומר בערה נוזלי וג'ל, שעפה לכל עבר ונדבקת לכל דבר, ובוערת כל עוד יש לה מגע עם חמצן, עד שהג'ל נשרף סופית. החום שיוצר הנפלם הינו 800-1200 מעלות צלסיוס.
דוגמה להשמדת טנקי אויב בנפאלם מהאוויר:-בביבליוגרפיה מצורף סרטון ובו תיאורו של טייס קרב, האלוף אביהו בין נון, שהוביל ב-1967 מטוסי מיסטר, והשמיד בגיחה אחת מספר ניכר של טנקי T54 ו- T55בנפאלם ובצליפה. (ויתרתי על ציטוטים מארה"ב המתארים איך נפאלם משבית טנק).
מטאורולוגיה בעת תקיפת המטוס המצרי :- הראות הייתה טובה, לשם המחשה: לאחר הנפאלם מוכ"מ מחיל הים גילה בעין טייסים-שחיינים בים. הרוח הייתה מזרחית חרישית. הנפאלם הוטל בשעה 1030 בקרוב (כ-4 שעות לאחר זריחה), וכנראה התאפשר למצרים לצלם, לתצפת, ולהכין הטלת נפאלם יעילה. הגעת המטוס מכוון השמש, בתנועה ממזרח אל מערב אפשרה לו לעשות שימוש לטובתו בשמש, והייתה מתאימה כדי "להפריד", לבודד, ולהבליט את "הטנק" מתוך רקע הבונקרים. המטוס הגיע בטיסה איטית ונמוכה, וכנראה חפש את הטנק שמשום מה נעלם.
2.האירוע- כיצד מנענו פגיעת נפאלם בטנק המ"מ גם במשמרתי זו, גוף הטנק הכונן היה גוף הטנק של ה-מ"מ שהוכיח תקינות בקרב, ואילו הצוות הכונן היה הצוות של הטנק הזוטר בפקוד מט"ק שאינו קצין. הצוות היה בטנק בהאזנה ומוכן להפעלה.
בבוקר האירוע, הטנק הכונן חנה על החולות בין הים, לבין קו בונקרי חיל הים והתאג"ד. ניגשתי אל המט"ק, בחור גבוה רציני וחביב מאשדוד, אני חושב ששמו יהודה. המט"ק עמד על סיפון הטנק הכונן ועשה דבר מה. הצעתי למט"ק לתדלק את הטנק בעודפי הדלק של הגנרטור. המט"ק הסכים, למרות שלדבריו כמות הדלק בטנק הייתה סבירה. מיד עזבתי את החולות שליד הים וחזרתי לעמדת התצפית הפתוחה. המט"ק פעל מיידית והעביר את הטנק לתוך חצר המעוז בצמוד לבונקר הגנרטור. מיקום רחבת הגנרטור היה במרחק של כ-70 מטר ממיקומו הקודם של הטנק ומאחורי עיקול ובונקר. רחבת הגנרטור הייתה בתוך החצר המוקפת בונקרים ושכפ"צים גבוהים.
זמן קצר לאחר הבאת הטנק לחצר וחנייתו בצמוד לגנרטור, תקף אותנו מטוס מצרי שהגיע נמוך ובשקט מאחור, כלומר הגיח ממזרח אל מערב (מכיוון כוחותינו). המטוס הטיל במרוכז 8-5 פצצות נפאלם. נוצרה בערה, ג'ל שטף בכוח על החולות ממזרח למערב ולכל עבר. האש העיקרית המשיכה לבעור במקום בו קודם לכן חנה הטנק. כמויות ג'ל גדולות, ודלק ניתזו לכל עבר. הנפאלם בער, ומשטחי החולות בערו והפכו שחורים. ריח נפט (קרוסין) נישא באוויר. בחנייה הקודמת של הטנק ובסביבתה נוצרו ריכוזי ג'ל שבערו בשקעים שבחולות. ג'ל נפאלם ניתז לכוון השכפ"צ שעל בונקרי תאג"ד וחיל הים. ג'ל נע גם לתוך החצר, בעיקר בתוך ה"קוליס" (העקבות השקועים) שיצר הטנק, אל עבר הטנק שהובא אל סמוך לגנרטור. מאחורי הטנק הנפאלם נתקל במכשול. חלק קטן מהג'ל שפגע במכשול זינק מעלה אל החלק המרכזי והאחורי של סיפון הטנק ועל הזחל. התרחקתי מהטנק ומהג'ל המתקרב, הגעתי לעמדת כבוי אש. המט"ק כיבה את האש במטף הטנק. החלטי לא להפעיל מטף נוסף, וחזרתי לתצפית הפתוחה. תערובת ג'ל-קרוסין המשיכה לבעור במשטחים עד שכל החומר אוכל.
3 גמר אירוע:- הודות להעברה הזריזה של הטנק ממקומו, הצוות לא נפגע והטנק לא ניזוק. המט"ק השאיר אצלי זיכרון חיובי מאוד, ולאחר שיצאתי מבודפסט ביקרתי את הוריו של המט"ק באשדוד.
א. הנפאלם שפגע בטנק, הוא פחות מאפס קצהו של חומר נפאלם רב, שהוטל במקום בו חנה הטנק קודם לכן, ואשר היה מסכן את הטנק אם לא היינו מזיזים אותו.
ב. לאחר שהטנק עזב את החולות הסמוכים לים, לא נותר בחולות שום דבר שראוי לתוקפו. מסקנה הנפאלם נועד לטנק שקודם לכן היה בחולות.
ג. צרפתי תיאור של טייס קרב הממחיש את יעילותה של תקיפת טנקים בנפאלם, המוטל מהאוויר. הערה:- מ"מ הטנקים מזכיר את תקיפת הנפאלם בראיונו משנת 2021 (זמן מונה 1:07:20)
הערה:– אחרי מלחמת יוה"כ הותקנו בטנקי מגח מספר שיפורים חשובים נוספים להתגוננות מאש.
4.ניתוח של פעולות המצרים, ותובנות לאחר גמר אירוע הנפאלם :-
פעולות המצרים :- בבוקר הטלת הנפאלם על החולות, המצרים לא הפגיזו אותנו, כנראה משתי סיבות עיקריות:- א. לאפשר למטוסיהם לתקוף בזמן המתאים למטוסיהם, וזאת ללא הפרעה מתותחניהם, ב. כדי שהטנק שלנו יהיה סטטי, ולא יזנק עקב הפגזות. ה"שלווה" שביקשו המצרים ליצור, דווקא פעלה הפוך מכפי שהם תכננו, זאת משום שהחלטי לנצל את הפסקת ההפגזה לביצוע "תחזוקה". התחזוקה שבצענו הפעם הייתה תדלוק הטנק.
פעולות המטוס המצרי:-העובדה שהמטוס המצרי הטיל פצצות על חולות ריקים, ולא על ה"חצר" המלאה שמיקומה היה כ-70 מטר דרומה, ובה היו לוחמים, אמצעים וכו' אומרת דרשני.
א. המטוס כוון עצמו מראש להפציץ במקום בו היה הטנק לפני הזזתו אל החצר. נראה כאילו המטוס התביית על עמדת השער בצידוד נכון, שבהמשך הטיסה הביא אותו למקום בו היה קודם לכן הטנק.
ב. המטוס פעל לפי תכתיב:-מכיוון שהמטוס התוקף הגיע כבר לשיא הנמכתו במקום בו היה קודם לכן הטנק, היה עליו לשחרר חימושו ולחזור לצבור עילוי לפני שיפול, זאת גם אם הטנק במקום וגם אם לא. אכן מיד לאחר הטלת הנפאלם על החולות, המטוס מיד הוסיף כוח מנוע ונחלץ מההנמכה.
ג. שאלתי את מוטי אשכנזי האם היה מקרה נוסף בבודפסט בו מטוס הפיל את כל הנפאלם על חולות ריקים, מוטי השיב שלא היה מקרה כזה. לדברי מוטי כל התנהגות המטוס נובעת מכך שמראש "סימנו" למטוס היכן להטיל נפאלם. מוטי הוסיף שהמצרים עקבו אחרינו, צילמו אותנו והאזינו לנו.
הפצצות והפגזות אחרות של המצרים מצביעות על המידע שהם אספו:- ביום לחימה אחר, לאחר שהדרך למעוז נפרצה בפעם הראשונה, הגיע מח"ט הגזרה והמצרים עקבו בשקט. המח"ט דיווח ממכשיר הקשר של עמדת התצפית, על הגעתו לבודפסט. המח"ט לא הספיק לסיים את המשפט, וקני ארטילריה רבים שהיו בהיכון הפגיזו בעוצמה גבוהה את בודפסט. האדמה רעדה. בנוסף, מטוס סוחוי הטיל פצצת חנ"ם ענקית שפגעה בסמוך לעמדת תצפית הפריסקופ המוגנת שהייתה בראש הגבעה. מוטי והמח"ט היו בתוך עמדת הפריסקופ, אני התיישבתי על עקבי בתעלת הקשר של התצפית. נפגעתי מרסיס שעבר בירכי ובנוסף רצועות הברכיים שלי נקרעו. לא דיווחתי לאיש על פציעתי, קמתי והמשכתי בפעילות. לאחר 4 ימים, טופלתי באהבה רבה בבסיס אשדוד ובבי"ח זמנהוף תל אביב.
בהפצצה זו עמוד המכ"מ של חיל הים ותעלות הקשר ניזוקו מאוד, ונוצר מכתש גדול שקצה הרדיוס שלו הגיע לתצפית. התותחנים שביננו יודעים שקשה לפגוע בראש גבעה במטח ראשון או בפצצה, אך המצרים שהפציצונו מזה 4 ימים צברו נתונים, והתרכזו בבודפסט המעוז היחידי שנותר ובטנקים.
היום בניתוח לאחור אני מגיע למסקנה:- שמי שיודע לפגוע בפצצה יחידה בראש גבעה, חזקה עליו שיפגע ביעד פשוט יותר כמו טנק על חולות שטוחים. כלומר הפצצת הנפאלם הייתה מוכתבת.
5.הבהרה:-הטנק שמנענו פגיעה בו הוא טנק המ"מ להלן הסבר:- במאמרי על בודפסט מ -2013 ציינתי שהמט"ק הזוטר הסביר לי ש"הטנק הזה נלחם לפי הספרים". למט"ק ששוחח עימי היה טנק שלא תקין בקרב הראשון, אך המט"ק הוכיח שאר רוח, ושיבח צוות אחר, שלמזלו לחם בטנק התקין.
בנוסף, המט"ק הסביר לי שלמרות הנזק במערכת התומכת במזקו"ם, בהתנהלות נכונה ניתן להמשיך עד תום המלחמה עם תקלה זו. מ"מ הטנקים בראיונו מ-2021 (זמן מונה 1:09:10) חזר על גם הוא והסביר את אותה התקלה שהייתה בטנק שלו.
הערה : בראיון מ"מ הטנקים הוזכר שהשריונאים קיבלו תחמושת ביום החמישי ללחימה- 11.10.73. אכן באותו ים הגיעה אספקת תחמושת ראשונה. האירוע מוזכר במאמרי משנת 2013 . להן פרטים:- נחלאים ותחמושת הגיעו בשני זחלמי"מ ו-נ.נ, וחנו בשביל הכניסות לתותחים, ואשר בסמוך להם נפלו פצמרי"ם 260 מ"מ. הנחלאים ירדו מהרכבים ונכנסו לבונקר (בצדק). התחמושת נותרה בזחלמי"ם. אותו ערב למרות שכבר הוחלפתי וסיימתי תפקידי, חזרתי למעוז ותחת הפגזה, פרקתי את התחמושת שמוטי אשכנזי הזמין, והכנסתי אותה לבונקר התותחים. אני שמח שגם לאחר שסיימתי תפקידי שוב יכולתי לגמול לבודפסט ולשריונאים גם בהקשר נוסף זה.
6 סיכום א. באותם ימים מארב הקומנדו המצרי על הדרך הפלסטית לא אפשר הגעת טנק חלופי. אם הנפאלם היה משבית את הטנקים שלנו, המצרים היו תוקפים שנית את בודפסט, ללא מענה נ.ט שלנו.
ב. מוטי אשכנזי מפקד המעוז לימד אותנו לשמור על הטנקים. אני רק פעלתי ברוח המפקד והרחבתי את הכוונה, ואת המשימה בכך שהצעתי למט"ק לתדלק.
למזלי פעלתי ברוח מפקד המעוז בהקשר לתחזוקה תוך כדי לחימה. למזלי באותו יום בחרתי להציע תדלוק טנק, ולא בחרתי בעבודת ביצורים וכו'. למזלי המט"ק נענה, וגם פעל מיידית ובנחישות, והזיז את הטנק ממקומו לפני נפילת הנפאלם.
ג. אני מציין לטובה את האווירה הטובה והמיוחדת שהתגבשה במעוז בודפסט במהלך ששת ימי הלחימה, לאווירה טובה זו היו שותפים כל הגורמים בכוח המשולב.
ד. במשמרות היו לוחמי שריון, תותחנים, חי"ר וים. כולנו היינו חלק ממערכת יעילה, טובה וזריזה שהקים מפקד המעוז, מערכת זו אפשרה גם את ההישג שבמניעת פגיעת נפאלם בטנק.
7 תודה להיסטוריונים המתנדבים, הפועלים למען עם ישראל, (פועלם עשה עימי חסד אישי).
א. תודה לצמד חוקרי ומתעדי מלחמת יוה"כ- השופט בני ארבל, ומר דוד גוטרזון, שבשנת 2021 בנוסף לתיעוד הראוי, ניווטו לכוון בונה ומלכד את המאוויים והדחפים של כוחות צה"ל השונים שהיו במעוז במלחמה. מכיוון שאני מכיר משימות דומות, אני יכול לומר שמשימתם לא הייתה קלה, ולמרות זאת צלח פועלם למען עם ישראל ולמען ההיסטוריה.
ב. תודה לד"ר אל"מ די'מ כוכבי אזרן, שבנובמבר 2022 שוב התעקש לדבר עימי על בודפסט. אמנם נגרמו לי מתח והרהורים, אך הודות להתעקשותו, לפתע הפנמתי שמנענו פגיעת נפאלם בטנק שלנו.
ג. תודה מיוחדת לראש מספן הים תא"ל דימ' אלי רהב, שפרץ את הדרך לפני 10 שנים, בכך שאילצני לכתוב בהכוונתו מאמר מקיף על מעוז בודפסט. המאמר מהווה כר נרחב, אשר על גביו עד היום צפות ועולות הפנמות ותובנות, ובעקבותיהן מגיעות פניות מבוגרי כלל זרועות צה"ל ומחוקרים לקבלת מידע ועדכונים. כתוצאה ממחקרו של אלי רהב הגיע ומגיע מידע וידע נוסף, דוגמת המידע על מניעת פגיעת נפאלם בטנק.
סא"ל דימ' גבי שילה
ביבליוגרפיה
א. בסרטון, הטייס אלוף דימ' אביהו בן-נון, מתאר כיצד מטוסי מיסטר השמידו בנפאלם וצליפה מספר ניכר של טנקים מצריים -T55 וכן 54-T (דקה 5.44- 8.44) מתוך סכומי חיל האוויר,1968. https://www.youtube.com/watch?v=VCtAWaqHwd0
ב. מעוז בודפסט – ויקיפדיה הכולל גם את מרשם המעוז.
ג. סרטון: הכרות עם טנק מגח 3 ישראלי, שהוא טנק פטון 48-M ששודרג בארץ. https://www.youtube.com/watch?v=-r-8LSSKeLQ
